תושבי ישראל מצויים במצב מלחמה ממושך מאז השבעה באוקטובר 2023. במלחמה היו מצבים שבאיזורים שונים נקראו תושבים להתמגן מפני ירי טילים. דבר זה התרחב לרוב המדינה בעת מלחמת איראן-ישראל הראשונה ביוני 2025 וכעת במלחמת שאגת הארי. התמגנות זו מצילה חיים, אולם, לא כל התושבים מתמגנים. 

מחקר חדש שהתקיים במכללה האקדמית אשקלון בדק את השכיחות ואת הנבאים (חיזוי) של התמגנות בקרב תושבים ישראלים בעת מלחמת שאגת הארי בין ישראל לאיראן ודרום לבנון. המחקר התקיים בתחילת המלחמה וכלל מדגם מייצג של 121 גברים ונשים. את המחקר קיימו פרופ' יובל וולף ראש החוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית אשקלון, ויקטור שמואל - מסטרנט לפסיכולוגיה רפואית במכללה, אל"מ במיל' גילי שנהר מסביר בפיקוד העורף וחבר סגל בחוג לניהול מצבי אסון בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת ת"א  ופרופ' יורם גדרון - חוקר בפסיכולוגיה רפואית באוניברסיטת חיפה ומרצה במכללה האקדמית אשקלון.

הנבאים (החיזוי) של התמגנות שנבדקו כללו משתנים דמוגרפיים (גיל, מגדר, מגורים, השכלה), משתנים הקשורים לממ"ד (מרחק מהמגורים ומצבו) ומשתנים פסיכולוגיים (לחץ חברתי, תפיסת שליטה ומסוגלות עצמית, חיפוש ריגושים וחסמים נתפסים בקשר להתמגנות). המשתתפים, מחציתם גברים ומחציתם נשים, בגיל ממוצע של 35.7 שנים (טווח גילאים 17-80). 

ממצאי המחקר הם אלה: 
בממוצע, משתתפי המדגם דיווחו שהם התמגנו במלחמה הזו ב-75.5% מהאזעקות. 
מבין משתני רקע, גיל מבוגר יותר והשכלה גבוהה יותר היו קשורים באופן מובהק ליותר התמגנות. 
אנשים מעל גיל 30 התמגנו כ-80% מהזמן ואילו אנשים צעירים מגיל 30 התמגנו כ-68% מהזמן. 
אנשים משכילים יותר התמגנו כמעט 80% מהזמן ואילו אנשים פחות משכילים התמגנו כ-70% מהזמן.
אנשים עם מרחב מוגן טוב התמגנו כ-80% מהזמן ואילו אלה עם מרחב מוגן במצב בינוני-גרוע התמגנו רק 63% מהפעמים. 
האמון בממשלה ובצבא לא היו במתאם עם מידת ההתמגנות.

בקרב משתנים פסיכולוגיים נמצא שכמות גבוהה של מכרים וקרובים המתמגנים ותפיסת שליטה גבוהה יותר היו קשורים באופן מובהק ליותר התמגנות. 
אנשים עם יותר מכרים וקרובים המתמגנים התמגנו גם הם כ-81% מהפעמים ואילו אנשים שדיווחו על פחות מכרים מתמגנים התמגנו 70.5% מהפעמים. 

אנשים עם תפיסת שליטה גבוהה התמגנו כ-78% מהפעמים ואילו אנשים שדיווחו תפיסת שליטה קלה-בינונית התמגנו כ-70% מהפעמים. 

תפיסה של יותר חסמים, בעיקר הקשורים למרחק מהממ"ד ומחויבות לעבודה היו נבא עיקרי של התמגנות מופחתת. ההשפעה של המשתנים הפסיכולוגיים, בעיקר של חסמים פסיכולוגיים, על ההתמגנות, נותרה מובהקת גם אחרי נטרול ההשפעה של משתני רקע ומצב הממ"ד. בניתוח נפרד לגברים ונשים, מידת האמון בצבא קשורה להתמגנות רבה יותר רק בגברים. 

עוד ב-

23 הרוגים מפגיעות טילים ורסיסים: סיכום מבצע "שאגת הארי"

לכתבה המלאה

שיטה פסיכולוגית בשם "החיסון הפסיכולוגי" נמצאה במחקרים רבים כמשנה התנהגות סיכונית ועוזרת לשבור חסמים טוב יותר מאשר הגברת מודעות והסברה בלבד ולכן יש לשקול לאמץ אותה כדי להגדיל את ההתמגנות של תושבי ישראל בעת מלחמה. על כן, ממצאי המחקר מעלים מסקנות ברורות: על פיקוד העורף והרשויות המקומיות לשפר את תקינות המרחבים המוגנים, להקטין את מרחקם מהבית ולאתגר את החסמים של התושבים כדי להגדיל התמגנות מליאה בעת איום טילים.