מדדים ומחקרים
ביטוח לאומי נחשף: זו התלונה העיקרית של מיליוני מבוטחים ישראלים
סקר חברתי חדש של הלמ"ס, שבחן את עמדות הציבור כלפי המוסד לביטוח לאומי, חושף כי 27% מהישראלים שפנו לקבלת שירות, כ-507 אלף איש, אינם מרוצים מהמענה שקיבלו. 33% מהפונים ציינו כי זמני ההמתנה הפריעו להם, 22% לא קיבלו מידע מדויק ו-21% לא היו מרוצים מיחס העובדים. הנתונים המלאים
כ-1.86 מיליון ישראלים בני 20 ומעלה השתמשו בשנה האחרונה בשירותי המוסד לביטוח לאומי, אך לא כולם יצאו מרוצים מהמפגש עם הגוף שאחראי על תשלום הקצבאות ומתן השירותים לאזרחים. נתונים חדשים שמפרסמת היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במסגרת הסקר החברתי לשנת 2025, מציגים תמונה מעורבת של שביעות הרצון מהביטוח הלאומי, כאשר לצד שיפור משמעותי בעשור האחרון נותרו כמה נקודות שמעוררות חוסר שביעות רצון בקרב הציבור.
על פי הנתונים, 29% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל פנו במהלך השנה שקדמה לסקר לקבלת שירות מהמוסד לביטוח לאומי. מדובר בפניות לצורך הסדרת אישורי זכאות, קבלת קצבאות, השתתפות בוועדות רפואיות ושירותים נוספים. הנתונים אינם כוללים קצבאות המשולמות באופן אוטומטי. בקרב הפונים, 72% הביעו שביעות רצון מהשירות שקיבלו, אולם 27%, שהם כ-507 אלף איש, דיווחו כי אינם מרוצים.
אחת הבעיות הבולטות שעלו בסקר נוגעת לזמן ההמתנה לקבלת השירות. 33% מהפונים ציינו כי משך ההמתנה הפריע להם, ו-23% הביעו חוסר שביעות רצון משעות הפעילות של משרדי הביטוח הלאומי. בקרב היהודים והאחרים שיעור הלא מרוצים משעות הפעילות הגיע ל-25%, לעומת 17% בקרב הערבים.
גם בכל הנוגע למידע שמקבלים האזרחים בדרך לקבלת השירות נמצאו ליקויים. 76% מהפונים העידו כי קיבלו מידע ברור ומדויק על התהליך, לרבות התנאים המוקדמים והמסמכים הנדרשים. מנגד, 22% מהיהודים ומהערבים דיווחו כי לא קיבלו מידע מדויק בנושא. לצד זאת, 71% מהפונים היו מרוצים מיחסם של עובדי הביטוח הלאומי, בעוד 21%, כ-393 אלף איש, לא היו מרוצים מהיחס שקיבלו.
למרות הביקורת, השוואת הנתונים לשנת 2015 מצביעה על שיפור בשביעות הרצון מהשירות. לפני עשור עמד שיעור המרוצים מהשירות שקיבלו על 63%, לעומת 72% בשנת 2025. גם בהערכת התפקוד הכללית של המוסד נרשמה עלייה: שיעור בני 20 ומעלה שמעריכים את תפקוד הביטוח הלאומי באופן חיובי עלה מ-42% בשנת 2015 ל-62% בשנת 2025.
הסקר מצביע גם על הבדלים בין קבוצות האוכלוסייה. 73% מהערבים העריכו באופן חיובי את תפקוד המוסד, לעומת 59% מהיהודים והאחרים. בקרב מי שהשתמשו בפועל בשירותי הביטוח הלאומי, שיעור ההערכה החיובית גבוה יותר ועומד על 69%. בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה, מדובר ב-81% בקרב הערבים וב-66% בקרב היהודים והאחרים.
גם הפערים בין הערים הגדולות בולטים. שיעור הפונים לביטוח הלאומי בשנה האחרונה נע בין 24% באשדוד ובבאר שבע ל-38% בבני ברק. מבחינת שביעות הרצון מהשירות, בחיפה, בראשון לציון, בפתח תקווה, באשדוד ובבאר שבע נרשם שיעור מרוצים הגבוה מ-70%. בחיפה הגיע הנתון ל-77%, בעוד שבירושלים ובנתניה עמד על 64%.
אחד הנושאים שנבדקו בסקר הוא הדרך שבה הישראלים מעדיפים לקבל שירות מהמוסד. 51% מהפונים קיבלו שירות באמצעות האינטרנט, לרבות דואר אלקטרוני. 35% קיבלו שירות במפגש אישי עם פקיד ו-31% באמצעות שיחת טלפון. מאחר שניתן לפנות בכמה דרכים, הנתונים אינם מסתכמים ב-100%.
אלא שבחלוקה לקבוצות אוכלוסייה מתגלה פער משמעותי בשימוש בשירותים המקוונים. בקרב היהודים והאחרים, 57% קיבלו שירות באמצעות האינטרנט, לעומת 28% בלבד בקרב הערבים. למרות זאת, רוב הפונים שהשתמשו בשירותים המקוונים סבורים שהם מספקים מענה לצורכיהם: 68% ציינו כי השירותים, ובהם זימון תורים, מילוי טפסים והורדת מסמכים, עונים על הצרכים שלהם. מנגד, 11% סברו כי השירותים אינם מספקים מענה מתאים, ו-20% נוספים כלל לא ניסו לפנות בדרך זו.
שאלה נוספת עסקה בשוויוניות השירות. 64% מכלל האוכלוסייה הבוגרת סבורים כי הביטוח הלאומי מעניק שירות באופן שוויוני, ללא הבדל מין, גיל ומגזר. בקרב מי שפנו למוסד בשנה האחרונה, שיעור הסבורים כי השירות שוויוני מגיע ל-69%, לעומת 57% בשנת 2015. מנגד, 18% מהפונים סבורים כי השירות אינו שוויוני.
הסקר החברתי בחן גם את עמדות הציבור כלפי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. על פי הנתונים, 5.2% מהאוכלוסייה הבוגרת, כ-326 אלף איש, השתמשו בשנה האחרונה בשירותי הרווחה, בין היתר לצורך מפגש עם עובד סוציאלי או קבלת אישורים. שיעור הפונים בקרב האוכלוסייה הערבית עמד על 7.3%, לעומת 4.6% בקרב היהודים והאחרים.
63% מהפונים הביעו שביעות רצון כללית מהשירות שקיבלו. אולם כאשר נשאלו אם השירות סייע להם להתמודד עם הבעיה שבגללה פנו, 64% השיבו בחיוב, בעוד 34% דיווחו כי השירות לא עזר להם.
גם כאן נמצאו פערים בין קבוצות האוכלוסייה. בקרב היהודים והאחרים, 68% ציינו כי השירות סייע להם להתמודד עם הבעיה, לעומת 55% בלבד בקרב הערבים. מנגד, 45% מהערבים דיווחו כי השירות לא עזר להם, לעומת 29% מהיהודים והאחרים.
הבדלים נמצאו גם ביחס לעובדי המחלקות לשירותים חברתיים. 74% מהיהודים והאחרים שפנו לשירותי הרווחה היו מרוצים מיחס העובדים, לעומת 61% מהערבים. בקרב הפונים הערבים, 39% הביעו חוסר שביעות רצון מהיחס שקיבלו. בנוסף, 36% מהיהודים שפנו למחלקות הרווחה ציינו כי משך ההמתנה לקבלת השירות הפריע להם.
בניגוד לביטוח הלאומי, שבו האינטרנט הוא ערוץ השירות המרכזי, במחלקות לשירותים חברתיים רבים עדיין מעדיפים להגיע למקום. 47% מהפונים העדיפו לקבל שירות באמצעות הגעה פיזית למחלקה, 30% העדיפו שיחה טלפונית ו-14% העדיפו שילוב של שיחה טלפונית עם פנייה מקוונת.
בהערכת התפקוד הכללית של המחלקות לשירותים חברתיים, 58% מהפונים העניקו להן הערכה חיובית, לעומת 37% שהעריכו את תפקודן באופן שלילי. גם בתחום זה נרשם שיפור בהשוואה לשנת 2015, אז עמד שיעור ההערכה החיובית בקרב הפונים על 49%. עם זאת, בקרב כלל בני 20 ומעלה, רק 41% מעריכים באופן חיובי את תפקוד המחלקות.
בנושא השוויוניות, 64% מהפונים לשירותי הרווחה סבורים כי השירות ניתן באופן שוויוני לכל קבוצות האוכלוסייה. בקרב היהודים והאחרים הנתון עומד על 68%, לעומת 53% בקרב הערבים. 40% מהערבים שפנו למחלקות לשירותים חברתיים סבורים כי השירות אינו ניתן באופן שוויוני.
עוד ב-
הנתונים מבוססים על הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2025, שבמסגרתו רואיינו 6,452 בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.3 מיליון ישראלים בקבוצת גיל זו.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
.jpeg "צחי חגג חגג אירופה, צילום: צילום טל ציקורל, איציק יצחקי, קבוצת חג'ג', shutterstock")
