סביב חברת התעופה הישראלית, ארקיע, הצטברו בחודשים האחרונים שורה של תלונות ותביעות הנוגעות לאיחורים, ביטולים ושינויים בטיסות ללא כל הודעה מוקדמת. 

בית המשפט לתביעות קטנות בעפולה דחה לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש נוסע נגד חברת ארקיע, וקבע תקדים משמעותי עבור ציבור הטסים: האחריות להתעדכן בשינויים בשעת הטיסה מוטלת על הנוסע, גם כאשר ההודעה מחברת התעופה נשלחת בשעת לילה מאוחרת, כך כפי שפורסם בביזפורטל. התובע ובני משפחתו יצאו לשדה התעופה לפנות בוקר לקראת טיסה לברצלונה שהוקדמה תחילה לשעה 09:00, אולם בפועל המריאו רק ב-19:15, לאחר שורה של דחיות ושינויים. הנוסע תבע פיצוי בטענה שהאיחור עלה על שמונה שעות, לצד החזר עלויות של השכרת רכב ועוגמת נפש.

מוקד המחלוקת המשפטית נגע לשאלה מאיזה מועד יש להתחיל למדוד את משך האיחור. לפי חוק שירותי תעופה ("חוק טיבי"), איחור של מעל שמונה שעות נחשב לביטול טיסה ומזכה בפיצוי כספי אוטומטי (הנע בין 1,530 ל-3,670 שקל בהתאם למרחק היעד). בעוד שהנוסע דרש לחשב את העיכוב משעת הבוקר שאליה הוקדמה הטיסה במקור וארקיע ביקשה למדוד מהשעה שנקבעה בכרטיס המקורי, הרשמת הבכירה מאיה בלאו קבעה כי נקודת המוצא לחישוב היא המועד המעודכן האחרון שנמסר לנוסע.

מכיוון שארקיע הוכיחה כי שלחה הודעת סמס ומייל בלילה שלפני ההמראה (בסביבות 22:40) המעדכנים על דחיית הטיסה ל-13:30, דחתה הרשמת את טענת הנוסע כי לא סביר לצפות ממנו לבדוק הודעות בלילה. בפסק הדין נקבע כי על הנוסע חלה חובה לבדוק האם התקבל עדכון טרם יציאתו לשדה, בייחוד בטיסות שמועדן כבר שונה בעבר. חישוב הזמן מהמועד המעודכן (13:30) ועד ההמראה בפועל (19:15) עמד על חמש שעות ו-45 דקות בלבד - פרק זמן המזכה בשירותי סיוע כגון מזון ושתייה, אך אינו חוצה את רף שמונה השעות המזכה בפיצוי כספי.

שאר ראשי הנזק שתבע הנוסע, ובהם ביטול הזמנת הרכב השכור בחו"ל ועוגמת נפש, נדחו אף הם. הרשמת ציינה כי שירותי הסיוע המוגדרים בחוק אינם כוללים עלויות עקיפות מסוג זה בהיעדר הוכחה מפורשת, וכי שובר הארוחה הבודד שסיפקה ארקיע בשדה ענה על דרישות החוק ביחס לאורך העיכוב. לצד זאת, התביעה נדחתה ללא צו להוצאות משפט.

עוד ב-

2.5 מיליון שקל על נתב"ג: פיצה האט השיקה סניף חדש במיקום מתבקש

לכתבה המלאה

הפסיקה מאירה פער מתמשך בלשון "חוק טיבי", שאינו מגדיר במפורש מאיזו שעה יש למדוד עיכוב ברצף של שינויי מועדים, ומדגישה את הגישות השונות שנוקטים בתי המשפט. בעוד שבמקרה זה נקבעה שעת ההודעה האחרונה כבסיס לחישוב, ערכאות אחרות נשענו בעבר על השעה המקורית בכרטיס או חייבו חברות תעופה בפיצויים כאשר לא הצליחו להוכיח שהעדכונים אכן הגיעו למכשירו של הנוסע בזמן.