מדדים ומחקרים

ציפרלקס, סימבלטה או פרוזק? זו המנצחת במבחן הזמן

מחקר בינלאומי שבחן יותר מ-30 אלף משתתפים מצא הבדלים בין נוגדי דיכאון בשימור השיפור לאורך זמן. על רקע הזינוק ברכישת התרופות בישראל, מהן תופעות הלוואי ומה חשוב לדעת לפני שמחליפים טיפול?

עקבו אחרינו בגוגל

לביא טיחונוב | 11/11/2026 20:01

ציפרלקס פרוזק וסימבלטה (צילום שאטרסטוק ובינה מלאכותית)

כ-14% מהמבוטחים המבוגרים שנכללו במחקר של מכבי שירותי בריאות רכשו בשנת 2024 לפחות תרופה אחת נגד דיכאון או חרדה, כך עולה ממחקר ישראלי שפורסם בדצמבר 2025.

הנתון, המתייחס למבוטחים שפנו לרופא משפחה ונכללו במחקר, ממחיש את היקף השימוש בטיפולים תרופתיים לבריאות הנפש. כעת מחקר בינלאומי חדש מנסה לענות על שאלה שמעסיקה מטופלים רבים: איזו תרופה מצליחה לשמור על השיפור גם לאורך זמן?

המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי The Lancet Psychiatry, ניתח 115 ניסויים קליניים בהשתתפות 30,428 בני אדם, והשווה בין 21 תרופות נוגדות דיכאון. בהשוואה המרכזית, שהתבססה על 35 ניסויים וכ-9,900 משתתפים, נבדקה יכולתן של התרופות לשמר את השיפור בתסמינים לאורך זמן. נקודת הייחוס הייתה פלואוקסטין, החומר הפעיל המוכר מפרוזק.

איזו תרופה הציגה את התוצאות הטובות ביותר?

שלוש תרופות בלטו בשימור השיפור בהשוואה לפלואוקסטין: אסציטלופרם, המוכרת כציפרלקס ואסטו; דולוקסטין, המוכרת כסימבלטה; ואגומלטין, המוכרת בשם ולדוקסן.

ציפרלקס בלטה במיוחד מבין התרופות ממשפחת SSRI, המשמשות בדרך כלל כקו ראשון לטיפול בדיכאון. עם זאת, המחקר אינו מוכיח שהיא התרופה הטובה ביותר עבור כל מטופל.

ומה לגבי תופעות הלוואי? לפי נתוני ניסויים קליניים המופיעים בעלוני התרופות הרשמיים, בקרב מטופלים שקיבלו אסציטלופרם דווח על בחילות אצל 15% מהמשתתפים, נדודי שינה אצל 9% וישנוניות אצל 6%.

בקרב גברים דווח גם על הפרעות בשפיכה בשיעור של 9%. בסימבלטה נרשמו בחילות אצל 23% מהמשתתפים, יובש בפה אצל 13%, ועצירות וסחרחורת אצל כ-9% כל אחת.

התרופה השלישית, אגומלטין, פועלת במנגנון שונה אך נושאת אזהרה משמעותית הנוגעת לתפקודי הכבד. בניסויים קליניים נמצאה עלייה חריגה באנזימי הכבד אצל 1.2% מהמטופלים במינון של 25 מ"ג ואצל 2.6% במינון של 50 מ"ג, לעומת 0.5% בקבוצת הפלצבו.

עלייה של 14% ברכישת נוגדי דיכאון בישראל

המחקר מגיע על רקע מגמת עלייה מתמשכת בישראל. לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, בשנת 2025 נרשמו 703 רכישות של נוגדי דיכאון לכל 1,000 מבוטחים, לעומת 685 בשנת 2024 ו-616 בשנת 2022.

מדובר בעלייה מצטברת של כ-14% בשלוש שנים. בתל אביב ובנגב המערבי נרשמו שיעורי הרכישה הגבוהים ביותר. חשוב להדגיש כי מדובר במספר רכישות, ולא במספר האנשים שנוטלים תרופות.

האם כדאי להחליף את התרופה שלכם?

לא בהכרח. מומחים עצמאיים שבחנו את המחקר הדגישו כי מרבית ההשוואות המרכזיות התבססו על מעקב של כחצי שנה בלבד, וחלק מהניסויים נמצאו בסיכון גבוה להטיה. לכן אין להסיק שהתוצאות מבטיחות יעילות במשך שנים, ובוודאי שלא מומלץ להחליף טיפול שכבר מסייע למטופל ללא התייעצות רפואית.

עוד ב-

לא רק פציעה פיזית: האם דיכאון, חרדה או "שחיקה" מזכים בקצבת אובדן כושר עבודה?

לכתבה המלאה

כזכור, רק בתחילת החודש דיווח ice על הזינוק ברכישת נוגדי הדיכאון בישראל. המחקר החדש מוסיף נדבך חשוב לדיון: לא רק כמה ישראלים משתמשים בתרופות, אלא כיצד לבחור טיפול שהשפעתו תישמר לאורך זמן. גם החוקרים מדגישים שההחלטה צריכה להתקבל בהתאמה אישית, תוך שקלול היעילות, תופעות הלוואי וההיסטוריה הרפואית.