הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (חמישי) נתונים על הבחירות לכנסת ה-22 וה-23, זאת כשנותרו 12 ימים בלבד לקראת הבחירות לכנסת ה-24, מערכת הבחירות הרביעית בתוך שנתיים בלבד.

על פי הלמ"ס, בבחירות לכנסת ה-22 (17.9.2019) בישראל היו כ-6.39 מיליון בעלי זכות בחירה ולקלפיות הגיעו כ-4.47 מיליון מצביעים בלבד, המשמעות היא ששיעור ההצבעה עמד על 69.8% בסך הכל. בבחירות האחרונות, לכנסת ה-23 (2.3.2020), בישראל היו כ-6.45 מיליון בעלי זכות בחירה, לקלפי הטריחו את עצמם כ-4.62 מיליון מצביעים בסך הכל, אך שיעור ההצבעה עלה ל-71.5%.

במהלך שנות האלפיים חלה ירידה ניכרת בשיעורי ההצבעה בבחירות לכנסת. שיעור ההצבעה הגיע לשפל יחסי בבחירות לכנסת ה-17 בשנת 2006, אז שיעור המצביעים היה 63.5%, ועלה בהדרגה עד לבחירות לכנסת ה-20 עם 72.3%. בבחירות לכנסת ה-21 חלה שוב ירידה בשיעור ההצבעה, אך הוא עלה בהדרגה בבחירות לכנסת ה-22 ובבחירות לכנסת ה-23.

בבחינת שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-23 לפי צורת יישוב נמצא כי ביישובים הכפריים שיעור ההצבעה היה גבוה יותר מביישובים העירוניים עם 71.9% לעומת 65.9% בהתאמה. בקרב הערבים שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-23 היה 62.9% בלבד, ואילו בקרב היהודים והאחרים הוא היה גבוה משיעור ההצבעה הכללי עם 71.5%. לשם השוואה, בבחירות לכנסת ה-22 שיעור ההצבעה בקרב הערבים היה 57.7% ,ואילו בקרב היהודים והאחרים הוא היה 72.1%.

מהשוואה בין-לאומית של שיעור ההצבעה בבחירות האחרונות במדינות ה-OECD עולה כי שיעור ההצבעה בישראל בבחירות לכנסת ה-23 (71.5%) היה במקום ה-17 ,אך גבוה מהשיעור הממוצע במדינות ה-OECD שם הממוצע 68.7% בלבד. שיעור ההצבעה הגבוה ביותר היה באוסטרליה (91%) ושיעור ההצבעה הנמוך ביותר – בשווייץ (48.5%).

בבחינת עבודת הכנסת ה-23 (בתקופה 16.3.2020–9.6.2020), היו בסך הכל 8 חוקים שהתקבלו, בעוד מספר ההצעות לסדר היום שנדונו במליאה וההצעות לדיון מהיר שהועברו לדיון בוועדה עמד על 128, רק 25 שאילתות נענו​ (הערכות).