השלכות ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים ממשיכים לפגוע בחקלאים ובחקלאות. מסיכום נתוני חורף 2021-2022 (דצמבר2021-אפריל 2022) עולה כי קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, תפצה את החקלאים בכ-140 מיליון שקל בגלל נזקי מזג האוויר.

מדובר בגידול של כ-8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ובזינוק של למעלה מ-37% ביחס לחורף 2019-2020. בקנט אומרים כי משבר האקלים ממשיך לתת אותותיו בריבוי של מקרי קיצון הגורמים לנזקים גדולים בתקופה קצרה מאוד. בקנט מעריכים כי בשנים הקרובות נמשיך להיות עדים להתגברות מקרים אלה בכל העולם, ובאזורנו בפרט.   
 

עוד ב-

נחשף החוק הדרמטי שיתמודד עם משבר האקלים

לכתבה המלאה

עונת החורף של 21-22 התאפיינה בעיקר בטמפרטורות נמוכות יחסית לממוצע הרב שנתי. בחודש דצמבר התרחשו שני אירועי סערה משמעותיים שכללו רוחות חזקות שנשבו בכל רחבי הארץ. אירועים שכאלה גורמים לנשר של פירות מהעצים או לטלטלה חזקה של הפרי על העץ וכתוצאה מכך לפגיעה הגורמת לפסילתו לשיווק. בעקבות אירועים אלו התקבלו כ-200 הודעות נזק, בעיקר בענפי הירקות, ההדרים והאבוקדו.

ינואר האחרון, לדוגמה,  היה הקר ביותר מאז 2008. בקנט מציינים כי לא זו בלבד שהממוצע החודשי היה נמוך מהממוצע הרב שנתי, אלא שמאמצע ינואר היינו עדים לרצף הימים הקרים הארוך ביותר שנמדד מאז שנות ה-90. באירוע קרה שהתרחש בין ה-17 ל-19 לינואר נמדדו טמפרטורות מינימום נמוכות במיוחד שהגיעו על למינוס 5 מעלות בצפון הגולן, למינוס מעלה בהרי המרכז, בעמקי הצפון ובשפלה ולאפס מעלות בצפון הנגב. באירוע בודד זה התקבלו כ- 900 הודעות נזק, ולפגיעה נרחבת בגידולי הירקות, בננות, אבוקדו, פירות ופלחה.

בהמשך החורף, חודש מרץ היה קר משמעותית מהממוצע הרב שנתי וממוצע הטמפרטורות החודשי היה הנמוך ביותר מזה 70 שנה. גם רצף הימים הקרים (16 ימים מתחת לערכי סף שונים בתחנות שונות) היה חסר תקדים לחודש מרץ. באזור ירושלים נמדד רצף הטמפרטורות הנמוכות ביותר בחודש זה מתחילת המדידות ב-1867. אירוע קרה בודד שהתרחש במחצית החודש גרם לפגיעה נרחבת בגידולי הירקות ולנזק משמעותי לגידולי החיטה, בעיקר בצפון הארץ, שצפוי להסב פחיתה משמעותית ביבול לחלקות שהיו בשלב התפתחותי קריטי. 
 

עוד ב-

חצי מיליון דולר למלחמה במזג האוויר? תחרות המימון נחשפת

לכתבה המלאה

מבחינת היקף המשקעים, החורף החולף היה משופע בגשמי ברכה כאשר כמויות הגשם המצטברות מתחילת העונה עלו על הממוצע הרב שנתי או שוות לו ברוב אזורי הצפון והמרכז. בדרום הארץ, לעומת זאת, כמות המשקעים הייתה נמוכה מהממוצע הרב שנתי ועמדה  על 70% עד 80% מהממוצע בצפון הנגב. בחלקים אחרים בדרום אף פחות מזה.
מנתוני קנט עולה כי במהלך החורף טיפלו מעריכי החברה בלמעלה מ-4,200 דיווחי נזקים שהתקבלו מהמגדלים. על פי נתוני החברה, משך הטיפול הממוצע בתביעת פיצויים עמד על כ- 10 ימים בלבד מעת השלמת הליכי הערכת הנזקים.

הנזק הגדול ביותר נגרם בחורף האחרון לגידולי הירקות ובכללם תפוחי אדמה, פלפל ועגבניות. עבור נזקים אלה תפצה קנט את המגדלים ביותר מ-41 מיליון שקל. את מגדלי הבננות תפצה קנט בכ-31 מיליון שקל ואת מגדלי האבוקדו בכ-15 מיליון שקל. את מגדלי הפירות תפצה הקרן בכ-4 מיליון שקל. בהקשר זה יצוין כי החורף הקר היטיב עם גידולי פירות הקיץ שנהנו ממנות קור הדרושות להתפתחותם. זאת בניגוד לחורף הקודם שהיה חם מהממוצע וגרם למחסור ביבול פירות הקיץ. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו לגידולי ההדרים אותם תפצה קנט בכ- 6 מיליון שקל בגין אירועי ברד, סערה וקרה.

לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "החקלאות הישראלית אינה 'עוד ענף'. יש לה חשיבות לאומית בכל הקשור לגידול תוצרת כחול-לבן, ביטחון המזון ואי תלות במקורות זרים באספקת מזון טרי וכן בשמירה על קרקעות המדינה. אולם, בניגוד לכל ענף אחר במשק, החקלאות סובלת מחוסר ודאות כתוצאה מהתלות במזג האוויר, תלות ההולכת ומחריפה לאור משבר האקלים".

"מדובר בפרמטר משתנה ודינמי שכמעט ולא קיים בסקטורים אחרים", מוסיף תורג'מן. "כאן נכנסת לתמונה המדינה באמצעות קנט: ברוב מדינות העולם מגדילים את התמיכות הישירות בחקלאים דרך מנגנוני הביטוח. מנגנון זה מאפשר למדינה לתמוך בחקלאים ולעודד אותם לספק מקסימום תוצרת ביעילות הכי גבוהה. במחקרים בינלאומיים עלה שאותו כסף ציבורי שהולך באמצעות מנגנוני הביטוח לתמיכה בחקלאים חוזר לציבור פי 5 ולפעמים אפילו יותר. יתרה מכך,  הוא מונע בזבוז של כספי ציבור כיוון שמנגנוני פיצוי נקודתיים הניתנים בעקבות משבר או אירוע חריג התגלו, בכל העולם, כלא יעילים. הגדלת התמיכה הישירה של המדינה בחקלאים, באמצעות סבסוד הביטוח, היא הדרך היעילה ביותר עבור החקלאים להתמודד עם הנזקים הכלכליים העצומים ולהמשיך בפעילות".