על רקע המלצת הוועדה המפקחת על מחירי הלחם האחיד, הלחם הלבן וחלה - להוציאם מפיקוח המדינה ומעבר לדיווח יצרנים על מחירים ורווחיות - דו"ח חדש של הממ"מ שנכתב לבקשת חברת הכנסת עידית סילמן יו"ר ועדת הבריאות מציג נתונים על שוק הלחם בישראל, תהליך קביעת מחירי הלחמים המפוקחים ועדכונם, מנגנון הפיקוח על המחירים, התייחסות להיבטים בריאותיים בצריכת לחמים מקמח לבן או מלא והמלצות בנושא הפיקוח בשוק הלחם.

דו"ח הכנסת שנכתב על ידי חדוה קפלינסקי, כלכלנית בממ"מ מגלה כי סך המכר הכספי של מוצרי הלחם הנמכר ברשתות השיווק הקמעוניות בשנים 2018–2020 היה כ-1.5 מיליארד שקל בשנה. סך המכר הכספי של הלחמים המפוקחים היה כ-270 מיליון שקל בשנה. נתונים נוספים הראו כי בשנים האחרונות נצפה שינוי בדפוסי צריכת הלחם בישראל, חלקם של הלחמים המפוקחים ירד בעוד שצריכת הלחמים המיוחדים והלחמניות עלתה. 

בדו"ח נמצא כי בשנת 2018 משקי בית בחמישוני ההכנסה הנמוכים מוציאים יותר על מוצרים מקמח לבן, לאו דווקא המפוקח, ומשקי בית בחמישוני ההכנסה הגבוהים יותר מוציאים יותר על לחמים מיוחדים שנחשבים בריאים יותר.,
 

עוד ב-

מחירי הלחם בדרך לזינוק: זו הסיבה שנשלם הרבה יותר

לכתבה המלאה

שוק הלחם בישראל מורכב ממאות מאפיות כאשר המרכזיות ביותר בהן הן קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ' (כולל גם מאפיית דגנית מרחבית). מאפיות אלה מהוות כ-80% משוק הלחם ולהן מאפיות בנות הפזורות בכל רחבי הארץ. נתחי השוק והדומיננטיות של המאפיות משתנים בין סוגי הלחם השונים.

חשוב לציין כי דו"ח הכנסת מתייחס גם לשאלת השיקולים הבריאותיים בהחלטה על מוצרים שיהיו או לא בפיקוח וכן האם יש להחיל את מנגנון הפיקוח הישן או פיתוח מנגנון חדש לפיקוח על מחירי לחמים מקמח מלא במקום הפיקוח הקיים כיום.