אחרי פרישתו של מונס דאבור מנבחרת ישראל על רקע קריאות הבוז מהקהל שהגיעו בעקבות דבריו במהלך מבצע 'שומר החומות', זה הזמן להבין שאם דאבור לא מזדהה עם מדינת ישראל ומהלכיה, אז שלא ישחק. אין משטרת מחשבות ולא אכיפה פטריוטית, אם אתה חצוי מבפנים, אל תעלה למגרש, אתה באופסייד. אין מה לתקוף אותו | החוג לתקשורת
מונס דאבור אולי מבין בתוך תוכו שזה לא גירוש ומנגד גם לא פרישה. הוא כנראה קלט עמוק בפנים שזה פשוט לא אפשרי יותר. כן, לא אפשרי שהוא ישחק בנבחרת ישראל. זה נכון שחלקים בציבור חושבים שדאבור הוא קרבן של הסיפור, ומהצד השני, אחרים דווקא מאשימים אותו - אבל ראייה ריאליסטית מלמדת: אין שום התאמה בין דאבור לבין הנבחרת, זה שידוך גרוע. מדובר בסעיף חוסר התאמה, ללא קשר מי צודק - זה פשוט לא יכול ללכת יחד ולא מתאים יותר.
לא יכול ללכת יחד לשחק כדורגל עבור נבחרת שאתה לא מזדהה עם מה שהיא מייצגת. זכותך לא להזדהות, לגיטימי לגמרי, ייתכן שאתה אפילו צודק, אבל בו בזמן לשחק בנבחרת? זה לא קיים, וממילא, מי בכלל צריך את זה? אם השחקן סולד מהמהלכים במדינה, אין סיבה שיילחם עבור הדגל.
כנ"ל, כמובן, לכיוון השני, המשוואה דו צדדית, ומכאן זה כבר לא מסובך: אם אינך מרגיש חלק מהמדינה, כנראה לא תוכל גם להרגיש חלק מהנבחרת. אם אתה סבור שהמדינה לא בסדר, זו דעה לגיטימית, יש כמוך עוד מי שאוחזים בה, אבל במקביל זה כבר לא מתאים שתשחק עבור הנבחרת. אין שום ערך בכדורגל ללא זהות.
שורה תחתונה: נבחרת ישראל מייצגת, ובכן, את מדינת ישראל. אם מישהו לא מזדהה, שלא ישחק. לא כעונש, כזכות. זו זכות לא להיות חלק. בדיוק כפי שכל חובב כדורגל שאינו מזדהה עם ערכים מסוימים, ממש לא חובה שיעודד את הנבחרת. זו לא חובה להיות בעד נבחרת ישראל ובוודאי שלא חובה לשחק בה. אין משטרת מחשבות ולא אכיפה פטריוטית. אם אתה חצוי מבפנים, אל תעלה למגרש. זוהי עמדת אופסייד.
זו לא בעיה של דאבור שהוא לא מזדהה עם חלק מהמערכות הצבאיות שמנהלת מדינת ישראל. הוא לא בהכרח לא צודק, ודעתו לגיטימית כמו של כל אחד אחר. אבל בנבחרת לא יכול לשחק כל מי שדעתו לגיטימית, אלא רק מי שמרגיש שייך, מרגיש חלק. דאבור לא צריך להתנצל, ומנגד, אין מה לתקוף אותו. זה פשוט לא מתאים יותר.
