שקד בוחבוט, פקח ומרכז תחום האקולוגיה בשמורת הטבע נחל פרת הגיע לעבודה בכל יום, אך לחוויה שחיכתה לו באותו היום הוא לא ציפה. לאחר 19 שנים שלא נצפה במחוזותינו, זכה הפקח לחזות בפומה הפרסית, הצמח הקטן שנחשב לנדיר במיוחד בישראל. הממצא המרגש התגלה באתר הארכיאולוגי חורבת עלמית שבהרי יהודה.

הפקח הנרגש משחזר את הרגעים המפתיעים. לדבריו, במהלך בדיקת שבילים שגרתית בשמורה שביצע יחד עם הפקחים איריס ארנוביץ, הבחין בזווית העין בנקודה סגולה וקטנה שמשכה את עינו. "חזרתי אחורה והסתכלתי על הפרח הקטן, שגובהו 4 ס"מ. לא הכרתי אותו", סיפר. "היה לצידו פרט נוסף, צילמתי והמשכתי הלאה בבדיקת השביל", שיתף.

הוא מספר על תהליך הזיהוי: "בדומה לכל צמח שאיני מכיר, ניגשתי בערב למחשב בביתי והתחלתי בתהליך הזיהוי, ואז הבנתי שמדובר בפומה פרסית, מין נדיר מאוד שנמצא בסכנת הכחדה חמורה".  הוא הוסיף וסיפר כי שלח את המציאה בקבוצת הבוטניקה של רשות הטבע והגנים, ומיד החלה 'סערה'. הוא משתף כי כך גילה שמדובר בשני הפרטים היחידים הידועים כרגע בישראל, ושהפרח המיוחד נצפה בפעם האחרונה לפני 19 שנה.

" תמיד נחמד למצוא מין נדיר, בין אם מדובר בצמח או בשפירית", סיפר בשמחה. |לצד ההנאה שבגילוי, אני ממשיך הלאה למציאת המין הבא. במהלך שנות עבודתי בשמורה התחברתי מאוד לתחום האקולוגי, ואני מבצע בשנים האחרונות סקרים שונים ברחבי השמורה", הוסיף בוחבוט. 

ביום שאחרי הגילוי המרעיש, הגיעו לסקור את השטח הפקח ביחד עם עפרה פרידמן, דר בן נתן ואורי פרגמן ספיר, אך לצערם, לא הצליחו למצוא פרטים נוספים. ד"ר פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני ויועץ לרשות הטבע והגנים בנושא צמחים בסכנת הכחדה, סיפר כי הצמח קטן מאוד ונחבא אל הכלים. אחד המאפיינים של הצמח הוא הכיסוי בבלוטות המפרישות חומר לא טעים המגן עליו מפני אכילה ובקצה הגבעול מקשטים אותו פרחים בודדים סגולים ויפים.

לדבריו, הפרח מזכיר במראהו את לוע הארי, הוא סגור ורק דבורים חזקות מצליחות לפתוח את שפתיו ללגום מהצוף ואף להאביק אותו. "לפי הספר האדום ואתר הצמחים האדומים הצמח נמצא בסכנת הכחדה חמורה ונאסף בעבר רק פעמיים בהרי יהודה", סיפר הד"ר.

בשנת 1940 הוא נמצא על ידי מיכאל זהרי בהר הצופים ותועד בגיליון בעשבייה הלאומית באוניברסיטה העברית. בחודש אפריל 2007 הוא תועד שוב על ידי עוז גולן, שיר ורד וחבריהם ליד אריסטובליה שבהר חברון, שם לא נמצא מאז למרות חיפושים רבים שנערכו אחריו. "לא מצאנו פרטים נוספים, אך סביר להניח שיש זרעים נוספים בקרקע שינבטו בשנים הבאות", אמר הד"ר. והוסיף כי בקרוב, יעשה מאמץ לאיסוף זרעים מהצמחים הקיימים ולהרבותם בבנק הגנים לייצור זרעים רבים. לאחר מכן, חלקם יוחזרו בעתיד לטבע וחלקם יהוו גיבוי לצמח הנדיר. 

הד"ר הוסיף כי האתר שבו הוא התגלה הצמח המיוחד, לא נמצא כלל בתחום שמורת טבע. ד"ר פרגמן-ספיר ציין כי הפומה הפרסית הינה בעלת תפוצה רחבה אירנו-טורנית. היא נפוצה מישראל וירדן ודרום סיני וצפון מזרחה מהמדבר הסורי ואיראן עד למרכז אסיה.

עוד ב-

שיא במזג האוויר: זה מה שקרה בישראל לראשונה מזה 40 שנה

לכתבה המלאה

בישראל, כאמור, הצמח מוכר מאתר בודד אך ייתכן והוא נמצא באתרים נוספים, אך מספר הפריטים שלו קטן מאוד ולכן הצמח כל כך רגיש מפני הכחדה.