הלשכה לסטטיסטיקה פרסמה את הכנסות, הוצאות ורווח מלונות התיירות בשנת 2019 אז נרשמו שיאים בהכנסות שהגיעו ל-12.1 מיליארד שקל (עלייה של 7%). ההוצאות (9.6 מיליארד שקל) גדלו בשיעור נמוך יותר של 4%
הלשכה לסטטיסטיקה פרסמה היום (רביעי) את הכנסות, הוצאות ורווח מלונות התיירות בשנת 2019. הממצאים מבוססים על דוחות כספיים של המלונות לרשויות מס הכנסה לשנת 2019 .
בשנת 2019 נרשמו שיאים בהכנסות שהגיעו ל-12.1 מיליארד שקל (עלייה של 7%). ההוצאות (9.6 מיליארד שקל) גדלו בשיעור נמוך יותר של 4%. הרווח הגיע לשיא של 2.5 מיליארד ש"ח - עלייה של 20% בהשוואה ל 2018. ההכנסות הגבוהות ביותר (במיליארדי שקלים) נרשמו באילת (2.7), תל אביב-יפו (2.5), ירושלים (2.2) וים המלח (0.9). ההכנסות מערי התיירות האלה יחד היו כ-69% מההכנסות של כל המלונות.
בשנים 2000-1991 עלו ההכנסות של מלונות התיירות כמעט ברציפות, ובמקביל גם ההוצאות; שיעור הרווח נע בין 10% ל19% מההכנסות. בעתות משבר בתיירות ההכנסות של המלונות יורדות במהירות רבה יותר מההוצאות. שכן, עם פרוץ המשבר הזמנות מתבטלות, ואילו ההוצאות אינן מצטמצמות באופן מידי, בעיקר בגלל מרכיב התמורה למשרות שכיר. בעקבות האינתיפאדה השנייה, בשנת 2001 ירדו ההכנסות ברבע, וההוצאות – ב-18% בלבד. ב-2002 ירדו ההכנסות וההוצאות בשיעור דומה (11%). אחוז הרווח מכלל ההכנסות ירד מ-12% בשנת 2000 ל-4% ב-2002.
בשנים 2012-2003 גדלו ההכנסות וההוצאות. פרט לשנים 2007 ו-2009 הגידול בהכנסות היה מהיר יותר מהגידול בהוצאות, תופעה המאפיינת התאוששות. גם בשנים 2016-2014 הושפעה רווחיות המלונות מאירועים ביטחוניים בארץ (מבצע "צוק איתן" באמצע 2014 ואירועי סכינאות בשנים 2016-2015). בשנים האלה ההוצאות גדלו בקצב גדול יותר מקצב ההכנסות, ובכל שנה נרשם רווח קטן יותר מהשנה הקודמת.
בשלוש השנים שלפני משבר הקורונה,2019-2017, נרשם גידול בכל מדדי התיירות: גידול של יותר מ-10% במספר כניסות התיירים בין שנה לשנה, גידול מתמיד בהכנסות מתיירים וגידול בתיירות הפנים של הישראלים. בשנת 2019 נרשם שיא של כל הזמנים במספר כניסות התיירים (4.6 מיליון), כמו גם שיאים נוספים במלונות התיירות: במספר המלונות (429) ובחדרי האירוח (56 אלף), במספר הלינות (25.8 מיליון) ובתפוסת החדרים (כ-70%).
בחודשים ינואר-פברואר בשנת 2020 היו ציפיות לשיאים חדשים בתיירות אך בעקבות התפרצות נגיף הקורונה מאמצע מרץ, הפעילות התיירותית בכל העולם וגם בארץ הופסקה כמעט לחלוטין. הגבולות הבין-לאומיים של ישראל נשארו סגורים עד סוף השנה לאזרחים זרים. המלונות נסגרו או פעלו במתכונת מצומצמת ואירחו כשהיה אפשר בעיקר ישראלים. המגמות החיוביות נעצרו וענף התיירות נכנס למשבר עמוק. בהשוואה ל-2019, סך פדיון מלונות התיירות בשנת 2020 ירד ריאלית בקרוב לשני שלישים.
גם בשנת 2021 נרשמו ירידות חדוד בכל מדדי התיירות- בסך הלינות נרשמה ירידה של 40% ובלינות תיירים נרשמה ירידה דרמטית של 93% . סך פדיון המלונות ירד ריאלית בהשוואה ל-2019 ב-37%.
כאמור, בעתות משבר בתיירות, ההכנסות יורדות בקצב מהיר יותר מההוצאות. מצד שני, חלק מההוצאות של המלונות בשנת 2020 קוזזו ע"י מענקים ופיצוים לעובדי המלונות ששולמו ע"י המדינה. עקב ריבוי הגורמים החריגים שהשפיעו על הכנסות וההוצאות בשנים 2021- 2020 הוחלט לא לפרסם אומדן הוצאות ורווח עבורם והוא יעודכן בעתיד עם ניתוח הדו"חות שהמלונות יגישו לרשויות המס.
בשנת 2019 נרשמו במלונות התיירות בארץ הכנסות של 12.1 מיליארד שקל והוצאות של 9.6 מיליארד שקל. העלייה שנרשמה בהכנסות (7%) הייתה גדולה יותר מהעלייה בהוצאות (4%), ולכן רווח המלונות גדל בשנת 2019 ב-20% לעומת 2018. התמורה למשרות הגיעה ב-2019 ל-4.3 מיליארד ש"ח, שהם 35% מההכנסות ( 36% בשנת 2018).
בשנת 2019 ההכנסות הגבוהות ביותר נרשמו באילת (כ-22% מסך הכנסות המלונות), בתל אביב-יפו (21%), בירושלים (18%) ובים המלח (8%). במקומות התיירות האלה יחד נרשמו כ-69% מסך ההכנסות. באילת נרשמה עלייה של אחוז אחד בהכנסות וירידה של אחוז בהוצאות. בתל אביב-יפו העלייה בהכנסות (6%) לוותה בעלייה של 5% בהוצאות. בירושלים נרשמה עלייה של 11% בהכנסות ועלייה של 7% בהוצאות.
