על המדינה להשקיע בתוצרת ישראלית כדי למנוע פגיעה במלאי-החרום של מערכת הבריאות, כך הדגיש היום (רביעי) ח"כ יוני משריקי (ש"ס), יו"ר ועדת הבריאות בדיון על אספקת תרופות וציוד רפואי למערכת הבריאות במלחמה. בישיבה חשף נציג משרד הכלכלה כי הם פועלים להגדלת מספר הטיסות לישראל – צעד שיפחית את עלויות ההובלה לציוד רפואי.

משריקי אף קרא למשרד הבריאות לפעול לתיאום מערך התרומות למערכת הבריאות על מנת לוודא שהתרומות המתקבלות אכן עונות על הצרכים, ולקיים שיתופי-פעולה עם ארגוני החברה האזרחית, כדוגמת חברים לרפואה, על מנת להעביר אליהן תרומות של ציוד רפואי שאינו נדרש במערכת הבריאות.
 

עוד ב-

ישראייר ורמי לוי בהודעה חריגה: אלו השינויים בטיסות השבוע

לכתבה המלאה

אבי בן זקן, ראש המאמץ הלאומי במשרד הבריאות, סיפר על טיפול המשרד בבעיות באספקה, והעדפת "אל על" הטסת ציוד רפואי. לדבריו, אין כרגע חוסר קריטי – אך חלה עליה חדה במחירי ההובלות האוויריות, לעיתים ב-700-600% והדבר פוגע ביבואנים, בחברות, בבתי החולים ואח"כ גם בצרכנים. בתי החולים התבקשו להחזיק ציוד ומלאי של ארבעה חודשים, וההוראה מייצרת קושי גדול באחסנה, שאף הוא כרוך בעלות.

לדברי ניר קנטור, נציג התאחדות התעשיינים, הדרישה למלאי של ארבעה חודשים קדימה, חייבת להיות מדויק ע"י משרד הבריאות אלו חומרים בדיוק נצרכים. בנוסף, מוסר התשלומים הוא לקוי, וחייבים לשלם לחברות באופן מיידי כדי שלא יפשטו את הרגל. לדבריו, על המדינה לממן את העלויות העודפות של ההובלה האווירית, ולהעדיף מפורשות ספקים מקומיים לטובת התעשיה הישראלית.

דורון שני, נציג איגוד לשכות המסחר, הסתמך על הנחיית החשב הכללי לשלם בימי המלחמה לספקים באופן מיידי, וביקש כי כך ינהגו בתי החולים. לדבריו, "העיכובים הבלתי סבירים והבלתי מקובלים שקיימים בשוטף בתשלומים לספקי הציוד הרפואי בתוספת הנטל הכלכלי שהתווסף בימי המלחמה מעמידים את הספקים במצב כמעט בלתי אפשרי. ספקים רבים בחו"ל אינם מאפשרים אשראי כבימי שגרה, ודורשים תשלום מלא למפרע, דבר התורם לקשיים של חברות בענף. שירות המטענים האוויריים לישראל מצומצם ביותר בימים אלה ויקר מאוד, והוצאות אלה מושתות אף הן על העוסקים בענף. בשל גיוסים של עובדים רבים, הצוות הנותר נאלץ לעבוד שעות נוספות וגם עלויות אלה מושתות על העוסקים בענף, ובנוסף יש צורך בתגבור על ידי כ"א זמני, שאף הוא כרוך בעלויות נוספות".

יובל הדר, סמנכ"ל הדסה, סיפר כי בית החולים משתמש בציוד בהיקף של 10 מיליון שקל לשבוע. "אם המדינה תשלם לי בזמן – אוכל לשלם לספקים בזמן". גאיה עפר, רכזת בריאות באגף התקציבים, השיבה כי תקנות המושלמות בימים אלו, ייטיבו עם הספקים במערכת הבריאות, ואילו קובי צורף, מנכ"ל פארמה ישראל, הדגיש כי יצרן מתקשה יותר מאשר יבואן, ולכן יש לתת עדיפות במכרזים של 15-10% לתוצרת מקומית. לדברי אבי בוסקילה, מנכ"ל שראל, לחברה מלאי של שלושה חודשים בתרופות, מיכשור וציוד רפואי, והיא הפסיקה בימים אלו את היבוא מטורקיה. "למרות העלויות, רוב השותפים מבינים את המצב – ומתחשבים בו".

ד"ר דני לנדסברגר, נציג "מכבי", הזהיר כי עוד לפני המלחמה חשו במחסור בתרופות לסוכרת ולחץ-דם, ואילו ברוך ליברמן, מנכ"ל "חברים לרפואה", סיפר כי "עם פרוץ המלחמה הקמנו מרכז לוגיסטי שמטרתו איסוף תרופות וציוד רפואי לכוחות הביטחון ולמפוני הדרום והצפון, אלפי משפחות שנאלצו לעזוב את ביתם ואת המרפאות שלהם. עד כה, העברנו כ-5 טון ציוד רפואי ותרופות, למעלה מ-250,000 פריטים שונים ויותר מ-1,400 משלוחי ציוד – אבל עדין יש חוסרים גדולים והדרישה בשטח גדולה הרבה יותר".

לדבריו, "גם עכשיו, בעת מלחמה ובשעת חירום, אנחנו נתקלים בחסמים המקשים על הכנסת תרופות וציוד רפואי מחו"ל לישראל, המצטרפים לקשיים הטכניים להביא דברים לארץ בעת הזו. הבירוקרטיה הזו מונעת הגעה מהירה יותר של התרופות והציוד למי שזקוקים לו. המפונים וכוחות הביטחון זקוקים כרגע לא רק לתרופות למחלות כרוניות, אלא אפילו לדברים בסיסיים – למשל טיפות עיניים, משככי כאבים או אבקת טלק. אנחנו גם מתמודדים עם עלייה גדולה בדרישה לתרופות המסייעות למי שמתמודד עם חרדה. מצב החולים הכרוניים והיכולת של הציבור לרכוש תרופות חיוניות רק תלך ותפחת, ולכן חשוב במקביל גם להוריד את שיעור ההשתתפות העצמית של הציבור במחיר התרופות ולהעלות את הסבסוד של המדינה בתרופות האלה".