טלוויזיה

הסכומים מאחורי "האח הגדול" עלות הענק של הפקת התוכנית נחשפת

מבניית הבית בנווה אילן במיליוני שקלים ועד לחמ"ל הטכנולוגי שפועל סביב השעון: פירקנו את התקציב של הריאליטי היקר "האח הגדול" רגע לפני הגמר הגדול

מערכת ice | 27/6/2026 21:38 עקבו אחרינו בגוגל

גיא זוארץ ולירון ויצמן (צילום Oren Ben Hakoon/Flash90)

זה מתחיל בכל קיץ מחדש. והעונה גם בחורף, המסך נדלק, המוזיקה המוכרת מתחילה לנגן, והמנחים גיא זוארץ ולירון ויצמן, מכריזים בחגיגיות על הדיירים החדשים שנכנסים לבית המצולם ביותר במדינה. אבל מאחורי רגעי הדרמה, הדמעות והרומנים, מסתתרת מכונה כלכלית ומפיקה מהמורכבות והיקרות ביותר שנראו על מסכי הטלוויזיה בישראל.

להפיק עונה של "האח הגדול" (ברשת 13) זה לא סתם "לעשות טלוויזיה" זה להקים עיר קטנה מאפס, לנהל מערך אבטחה ולוגיסטיקה מטורף, ולהפעיל חמ"ל טכנולוגי שפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, למשך למעלה משלושה חודשים.

על פי הערכות בתעשיית הטלוויזיה, עלות הפקה של עונה רגילה (לא עונת VIP קצרה) נעה בין 25 ל-35 מיליוני שקלים. אז לאן בדיוק הולך הכסף? פירקנו את התקציב של הריאליטי הגדול במדינה לגורמים.

השלב הארוך ביותר: ליהוק ומיון דיירים
עוד לפני שהפטיש הראשון מכה באולפני נווה אילן, מחלקת הליהוק עובדת שעות נוספות. תהליך הליהוק של האח הגדול נמשך כמעט חצי שנה.

צבא של מלהקים: עשרות מלהקים, תחקירנים ופסיכולוגים סורקים את הארץ, מראיינים אלפי מועמדים ומבצעים בדיקות רקע קפדניות.

מערך פסיכולוגי רפואי: כל דייר שעולה שלב עובר סדרה ארוכה של מבדקים פסיכולוגיים ובדיקות רפואיות מקיפות כדי לוודא עמידות לתנאי הבידוד.

הערכת עלות שלב הליהוק והבידוד: כ-1.5 שקלים (משכורות, משרדים, ועוד)

הנדל"ן בנווה אילן: בנייה ועיצוב מחדש
בית האח הגדול באולפני נווה אילן הוא מבנה עצום שעובר "מתיחת פנים" אגרסיבית לחלוטין בכל עונה. לא מדובר רק בצבע ורהיטים, אלא בשבירת קירות, החלפת בריכות, שינוי מבני של החצר והחלפת כל המטבח.

חומרי גלם ועיצוב - מעצבי העל של התוכנית עובדים עם תקציבי ענק כדי לייצר מראה פוטוגני, טרנדי וכזה שיחזיק מעמד תחת שחיקה של עשרות אנשים. בנוסף, הקירות של בית האח הגדול אינם קירות רגילים. רובם מורכבים מזכוכית חד-כיוונית (מראה בצד הדיירים, חלון בצד הצלמים), מה שדורש תחזוקה וניקוי מטורפים. הערכת עלות עיצוב ובניית הבית- כ-4 מיליון שקלים לעונה.

הלב הפועם: טכנולוגיה, קונטרול ושידור חי
ההוצאה הכבדה ביותר של ההפקה היא הטכנולוגיה. בניגוד לתוכניות ריאליטי שמצולמות מראש ונערכות במשך חודשים (כמו "הישרדות" או "חתונה ממבט ראשון"), האח הגדול משודר בלייב 24/7 בערוץ ייעודי ובאפליקציה, במקביל לפרקים המרכזיים.

ולכן ההפקה רוכשת מאות מצלמות ומיקרופונים, הבית מרושת בלמעלה מ-100 מצלמות (חלקן רובוטיות, חלקן מאוישות במסדרונות החשוכים מאחורי הקירות) ומאות מיקרופונים שמסוגלים לקלוט לחישה בקצה החצר.

חדר הבקרה של האח הגדול נראה כמו חמ"ל של נאס"א. הוא מאויש במשמרות של 24 שעות על ידי במאים, נתבים, אנשי סאונד, מנהלי תוכן וטכנאים. כל דקה של שידור חי דורשת סינון בזמן אמת (למניעת הפרת זכויות יוצרים, פגיעה בפרטיות או פליטות פה בעייתיות). והפעלה של לפחות שלושה אח גדול בעונה. הערכת עלות המערך הטכנולוגי והקונטרול: כ-8 מיליון שקלים.

להפעיל את הדיירים: משימות ופרסים
משימות התקציב הן חלק מרכזי מהעניין בתוכנית, וחלקן דורשות משאבים של סרט קולנוע קטן. התוכנית כוללת משימות קונספט שהופעות את הבית לבית מלון, הופכות את הבית למצרים, או להקים פארק שעשועים שלם בלילה אחד, כל אלו דורשים עשרות פועלי במה שעובדים בזמן שהדיירים ישנים/סגורים בחדר, חומרי גלם יקרים ואישורים בטיחותיים קפדניים.

בנוסף לכך, הפרס הגדול- מיליון שקלים (לפני ניכוי מס של כ-35%), שהם הוצאה קבועה וידועה מראש. הערכת עלות משימות ופרס- כ-2.5 מיליון שקלים.

הטאלנטים והצוות: מנחים, שכר דיירים וכוח אדם
המנחים: גיא זו-ארץ ולירון ויצמן הם הפנים של התוכנית. שכר המנחים בתוכניות פריים-טיים בסדר גודל כזה נחשב לגבוה בשוק המקומי, ומוערך במאות אלפי שקלים לכל אחד עבור עונה מלאה.

"הקול" של האח הגדול: עורך התוכנית (רועי עוז), שמדבר עם הדיירים בקולו, מחזיק באחד התפקידים השוחקים והיקרים ביותר על הסט. בנוסף, דיירים אנונימיים מקבלים "פיצוי" שבועי צנוע יחסית (כמה אלפי שקלים בשבוע) כדי לכסות את שכר הדירה וההוצאות שלהם בחוץ בזמן שהם בתוכנית. בעונות VIP, לעומת זאת, שכר הסלבס יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים רק עבור הכניסה לבית. ויש להוסיף לחישוב גם צוות ענק שכולל מאבטחים, אנשי קטרינג (להאכיל את הצוות העצום שעובד סביב השעון), מנקים, אנשי תוכן ועורכי וידאו שעובדים בחדרי עריכה במקביל לשידור. הערכת עלות כוח אדם וטאלנטים: כ-5 עד 7 מיליון שקלים.

בשורה התחתונה: איך מחזירים את ההשקעה?
עם תג מחיר של כ-25 מיליון שקלים, ערוץ 13 חייב לייצר הכנסות אדירות כדי שהתוכנית תהיה רווחית. המודל הכלכלי נשען על שלוש רגליים מרכזיות:

פרסומות וחסויות פריים-טיים: "ברייק הזהב" (הפרסומת הראשונה או האחרונה ברגע השיא של ההדחה) נמכר בסכומי עתק. החסויות בתוך הבית (החברה שמספקת את המטבח, חברת האופנה שמלבישה, חברת הרהיטים, קרפור ודרימי) מכניסות מיליוני שקלים ישירות להפקה.

ערוץ 26 ואפליקציות: דמי מנוי חודשיים של מאות אלפי ישראלים שרוצים לצפות בבית בשידור חי ללא הפסקה.

הצבעות (טראפיק דיגיטלי): אמנם כיום ההצבעות הן לרוב בחינם באפליקציה, אך הן מייצרות דאטה עצום, חשיפה לפרסומות ממוקדות וכניסות מרובות לנכסים הדיגיטליים של הערוץ, שמתורגמות לכסף גדול.