מחקר אקדמי מקיף, שבוצע על ידי ד"ר יונתן דורטהיימר וגלעד חלפון מאוניברסיטת אריאל, מנפץ את האשליה שנוצרה סביב אפליקציות החנייה בישראל. הנתונים מראים כי הנגשת התשלום הדיגיטלי דרך אפליקציות כמו פנגו וסלופארק לא הובילה לירידה בכמות דוחות החנייה. למעשה, נמצא מתאם חיובי מובהק: ככל שהציבור שילם יותר דרך האפליקציות, כך גדלה באופן ישיר כמות הקנסות שחולקו.

הסיבה המרכזית לכך טמונה בדינמיקה הכלכלית מול העיריות: הרשויות המקומיות, שנהנות מזרימה אדירה של עשרות מיליוני שקלים מהאפליקציות, אינן מורידות את רף האכיפה. במקום זאת, הן מפנות חלק משמעותי מהרווחים הללו לייעול והרחבת מערכי האכיפה, שדרוג ניוד הפקחים והצטיידות בסורקי לוחיות רישוי מתקדמים שמזהים כל חריגה.

במקביל, הסקר שנערך במסגרת המחקר גילה כי למעלה משליש מהמשתמשים קיבלו דוח חנייה ביום שבו השתמשו באפליקציה, בעיקר עקב טעויות אנוש נפוצות כמו הפעלה באזור שגוי או שכחת חידוש החנייה. במקום לפתור כשלים אלו בחינם באמצעות התראות אוטומטיות, החברות הפרטיות משתמשות ב"דפוסי פיתוי מכשילים" בממשק המשתמש. טקטיקות עיצוב אלו מנצלות את חשש הנהגים מקנסות כדי למכור להם מנויי פרימיום בתשלום חודשי קבוע המבטיחים "הגנה מדוחות".

בשורה התחתונה, היעדר הרגולציה והאינטרס הכלכלי המשותף הפכו את אפליקציות החנייה למנגנון שגובה מהנהג הישראלי תשלום כפול- פעם אחת על החנייה ושירותי ההגנה, ופעם שנייה בדוח שיגיע ישירות לשמשה.

עוד ב-

"וואלה, זה קרה במשמרת שלי": הווידוי של סמוטריץ' שהסעיר את המדינה

לכתבה המלאה