קריירה ולימודים
טלטלה בדירוג האוניברסיטאות: המוסד הישראלי המפואר שאיבד מעמדו
מדד שנגחאי היוקרתי מתפרסם ומציג תמונה מורכבת עבור האקדמיה המקומית כאשר מוסד מוביל אחד נפרד מהטופ 100 בעוד שני מוסדות אחרים נאבקים בהצלחה על מקומם בצמרת
דירוג האוניברסיטאות העולמי של שנגחאי לשנת 2026 מציג תמונה מעניינת עבור האקדמיה הישראלית. מצד אחד, ישראל מצליחה לשמור על נוכחות בשתי אוניברסיטאות בטופ 100 העולמי, אך מצד שני הטכניון, שהיה במשך שנים חלק מהרשימה היוקרתית, נשר ממנה. במקביל, התחרות הבינלאומית הולכת ומתחזקת, בעיקר לנוכח ההתקדמות המהירה של מוסדות מחקר בסין ובאסיה.
ברקע הדירוג נמצא מדד Academic Ranking of World Universities, המוכר בשם דירוג שנגחאי. המדד פורסם לראשונה בשנת 2003 על ידי אוניברסיטת ג'יאו טונג בשנגחאי, ובהמשך הפך לאחד המדדים המרכזיים בעולם לבחינת מצוינות מחקרית באקדמיה.
בשונה מדירוגים אחרים, דירוג שנגחאי מתבסס בעיקר על נתונים מחקריים מדידים. בין היתר נבחנים מספר זוכי פרס נובל ומדליות פילדס מקרב הבוגרים וחברי הסגל, פרסומים בכתבי העת Nature ו-Science, מספר החוקרים המצוטטים ביותר בעולם והתפוקה האקדמית ביחס לגודל הסגל.
הקריטריונים הללו מעניקים יתרון ברור למוסדות שמתמחים במדעים מדויקים, רפואה והנדסה. מנגד, מוסדות שמצטיינים במדעי הרוח, החברה והאמנויות עלולים לקבל משקל נמוך יותר, גם אם הישגיהם בתחומים הללו משמעותיים.
במקום ה-71 בעולם ניצב מכון ויצמן למדע, שממשיך להיות המוסד הישראלי המוביל בדירוג. המבנה האקדמי של המכון מסייע לו לעמוד בקריטריונים של המדד, שכן מדובר במכון מחקר המתמקד בעיקר במדעים מדויקים ובתארים מתקדמים. הישגיו המחקריים, לצד פרסומים בכתבי עת מובילים, מאפשרים לו לשמור על מיקום גבוה בזירה הבינלאומית.
האוניברסיטה העברית בירושלים מדורגת במקום ה-89 בעולם. עם זאת, מדובר בירידה לעומת המקום ה-81 שבו דורגה לפני שנתיים. האוניברסיטה נהנית מהיסטוריה של הישגים מחקריים ומזוכי פרס נובל, אך המשקל של הישגים ותיקים נשחק בהדרגה במסגרת הדירוג, ולכן נדרשת תפוקה מחקרית משמעותית ומתמשכת כדי לשמור על המיקום בצמרת.
הסיפור הבולט ביותר מהזווית הישראלית הוא הטכניון, שנשר השנה מטופ 100. המוסד נחשב במשך שנים לאחד מסמלי המצוינות המדעית והטכנולוגית בישראל ואף הגיע בעבר למקום ה-78 בעולם. בין הגורמים שסייעו לו בעבר היו שלושה זוכי פרס נובל בכימיה, אברהם הרשקו, אהרן צ'חנובר ודן שכטמן.
אולם דירוג שנגחאי מעניק משקל הולך ופוחת לפרסים ככל שעובר הזמן מאז הזכייה. במקביל, האוניברסיטאות ברחבי העולם, ובעיקר בסין, הגדילו באופן משמעותי את ההשקעה במחקר ובמספר הפרסומים המדעיים. השילוב בין שחיקת הישגים היסטוריים לבין התחרות הגוברת תרם להיחלשות מעמדו של הטכניון בדירוג.
אוניברסיטת תל אביב נותרה אף היא אחת האוניברסיטאות הישראליות הקרובות ביותר לטופ 100. היא מדורגת באופן עקבי בקבוצות המקומות 101 עד 150 או 151 עד 200, אף שעדיין לא הצליחה לחצות את רף מאה הגדולות בדירוג הכללי. בתחומים מסוימים, בהם מתמטיקה, מדעי המחשב ורפואה, היא מצליחה להגיע למיקומים גבוהים יותר בדירוגים לפי תחום.
יתר האוניברסיטאות בישראל מדורגות במקומות נמוכים יותר. אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה נמצאות בדרך כלל בקבוצות המיקומים הנעות בין 300 ל 600 בעולם.
ברמה העולמית, ארצות הברית ממשיכה לשלוט בצמרת, כאשר אוניברסיטאות כמו הרווארד, סטנפורד, MIT וברקלי ניצבות בין המוסדות המובילים, לצד קיימברידג' הבריטית. במקביל, סין ומדינות נוספות באסיה ממשיכות להגדיל את השקעותיהן במחקר, ומוסדות מחקר אסייתיים מתחילים לתפוס מקום משמעותי יותר בצמרת.
עוד ב-
עבור ישראל, התמונה מורכבת. שתי אוניברסיטאות עדיין נמצאות בין מאה המובילות בעולם, אך היציאה של הטכניון מהטופ 100 ממחישה עד כמה קשה לשמור על מעמד בצמרת כאשר התחרות העולמית מתחזקת. דירוג שנגחאי מציב בכך בפני האקדמיה הישראלית אתגר ברור, להמשיך ולהשקיע במחקר, להגדיל את התפוקה המדעית ולשמור על מעמדה של ישראל כאחת ממעצמות המחקר הקטנות אך הבולטות בעולם.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
