לאור הפגיעה הקשה בעסקים בזמן המלחמה, הקים אתר "זאפ משפטי" פורום העוסק בזכויות עסקים, בין אם מדובר בפגיעות ישירות כגון פגיעה של טיל בעסק, במפעל, ברכב ובין אם פגיעות עקיפות כמו הפסד כספי לעסק כי הוא חדל מלעבוד בשל המצב.

עו"ד חן טלמור, שותף במשרד עורכי הדין קטן, בר-טל טלמור, מסביר אילו עסקים יכולים להגיש בקשה לפיצויים מהמדינה ואיך עושים זאת?

מה נחשב לנזק לעסק בזמן מלחמה?
"במסגרת מלחמה/ מבצע צבאי/ פעולות איבה יש נזקים ישירים ונזקים עקיפים שיכולים להתרחש בעסק", מסביר עו"ד חן טלמור. "מתן פיצויים בגין נזק כספי בשל פעולות איבה של האויב מוסדר בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 ובתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מלחמה ונזק עקיף), תשל"ג-1973 שנלוות לו. האבחנה החשובה היא בין נזק ישיר - נזק שנגרם ישירות מפגיעה ברכוש (בית, רכב, מפעל, רהיטים וכדומה) לבין נזק עקיף - נזק של אובדן שכר, אובדן הכנסות  פגיעה ביבול חקלאי וכדומה".
 

עוד ב-

פיצויים בזמן המלחמה: כך תעברו את התקופה בלי לקרוס

לכתבה המלאה

כיצד המדינה מפצה בגין נזק ישיר?
"בגין נזק ישיר המדינה מפצה את הניזוק בהתאם לגובה הנזק שנגרם ישירות מהפגיעה, לדוגמה: פגיעה ישירה של טיל בבית, במפעל, ברכב וכו', כאשר נגרם נזק ממשי לנכס בהתאם להערכת שמאי מטעם המדינה לגובה הנזק שנגרם. מדובר ב'נזק הממשי' – קרי בהפרש בין שווי הנכס בטרם הפגיעה לשווי הנכס לאחריה. אין תלות במקום בו נגרם הנזק, כל עוד נגרם נזק ישיר - המדינה מפצה. "קיימת תקרה מקסימלית לגובה הפיצוי לו זכאים בגין פגיעה בחפצים ביתיים כאשר לגבי חפצי אמנות, תכשיטים וכדומה לא ניתן פיצוי. את ההודעה על הנזק יש להגיש למס רכוש בתוך 14 יום מקרות הנזק ותביעה יש להגיש בתוך חודש, אחרת התביעה תתיישן. כבר כעת ניתן להגיש הודעה על נזק שנגרם במלחמה ישירות למס רכוש".

כיצד המדינה מפצה בגין נזק עקיף?
"בגין נזק עקיף ניתן להגיש תביעה בהתאם לנוסחה שנקבעת ע"י מס רכוש וקרן הפיצויים ואשר תפורסם בעתיד. יודגש כי רשות המיסים מפרסמת את מפת האזורים בארץ שזכאים לפיצוי בגין נזק עקיף, בהתאם להנחיות פיקוד העורף במהלך הלחימה, כאשר רק פגיעה עקיפה בעסקים המתנהלים באזורים שייכללו במפה שתפרסם רשות המיסים תזכה בפיצוי. את התביעה יש להגיש לאחר שתסתיים הלחימה ו/או לאחר שרשות המיסים תפרסם את התבחינים להגשת התביעות, דרך ההגשה והזכאים להגשתה".

מה לגבי פיצוי על אובדן הכנסה?
"לא ידוע כיצד יוחלט על פיצוי בגין מלחמת חרבות ברזל וזאת בשל היקף הנזק והפגיעה בעסקים בכל הארץ, אך מניסיון העבר נראה שרשות המיסים תפרסם נוסחה על פיה יפוצו עסקים בגין אובדן הכנסה בתקופת הלחימה בהתאם לאזור שבו קיים העסק והפרש מחזור העסקאות בעסק בין השנה שקדמה למלחמה לשנת המלחמה".

עו"ד טלמור מדגיש: "המדינה אינה מפצה במלוא הנזק העקיף בכל הארץ אלא רק בחלקים שהוגדרו על ידי רשות המיסים כזכאים לפיצוי ובהתאם לתבחינים שייקבעו. מדובר בהגשת תביעה לכל דבר ועניין ומומלץ להתייעץ בנושא. אי הקפדה על הגשת התביעה במועד ועם כל המסמכים הנדרשים בה עלולה להביא לדחייתה, ועל כן יש להגיש הודעה על הנזק בזמן ותביעה בזמן אחרת התביעה תתיישן. כמו כן, יש לצרף לתביעה את מלוא עילות התביעה ומלוא המסמכים הנדרשים, ובמקום בו יש ספק או מורכבות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בעניין".

מה לגבי תשלום שכר לעובדים שנעדרו?
"עובדים אשר לא הגיעו לעבודה בשל הנחיות פיקוד העורף זכאים לקבלת שכר מהמעסיק, ורשות המיסים תשלם למעסיק בהתאם להוראות התקנות, כאשר יש גבול מקסימלי לגובה השכר שרשות המיסים תשלם בגינו".

האם מותר לפטר עובד שגויס למילואים?
"אסור לפטר עובד שגויס למילואים ואם מדובר בשירות שאורך יותר מיומיים, אז אסור גם לפטר אותו במשך 30 יום מרגע חזרתו לעבודה".

האם מותר לפטר עובד שנשאר עם ילדיו בבית ולא הגיע לעבודה?
"אסור לפטר עובד שנשאר עם ילדיו מתחת לגיל 14 בהתאם להנחיית פיקוד העורף, אך ייתכן שלא יקבל שכר בגין ימים אלה, אלא אם כן המדינה תחליט לפצות בגין הנזק העקיף שנגרם לעסק".