לראשונה בישראל, צוות מקצועי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לצד ד"ר עמיר גבעתי, חברת צנובר, מומחי מודלים אקלימיים חקלאיים מאוניברסיטת קרנפילד שבבריטניה, הכינו תחזית הכוללת הערכת סיכונים וסיכויים לחקלאות ולאספקת המזון כתוצאה משינויי האקלים.
מטרת הדו"ח היא לכמת את השפעות שינויי האקלים על גידולים מרכזיים בישראל, בהנחה ולא יתבצעו צעדים להסתגלות לשינויי האקלים; לכמת את השינויים הצפויים בפרודוקטיביות של הגידולים השונים, וכן להעריך את השפעת שינויי האקלים על ייצור היבולים במדינות המרכזיות שמהן ישראל מייבאת מזון. על פי הדוח, ניכר כי לצד ההשפעות הרבות והנזקים העתידיים בישראל, יציבות אספקת התוצרת החקלאית בעולם יורדת גם היא, ואף חמור מכך. דוח זה מחזק את החובה של מדינת ישראל להמשיך ולהרחיב את הייצור המקומי בישראל ולהפחית את ההסתמכות על מדינות אחרות ככל הניתן.
בהתבסס על ממצאים אלו, מוביל משרד החקלאות בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים את גיבוש התכנית הלאומית לביטחון מזון של ישראל עד לשנת 2050, עם יעדי ביניים לשנת 2030 ו-2040. המטרה היא להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר-השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים.
יתר על כן, יגיש משרד החקלאות במסגרת ההצעה את קידום תכנית מתאר ארצית לחקלאות, אשר תבטיח את היכולת לייצור מזון מקומי. התכנית תגובש בשיתוף המועצה הארצית לתכנון ובניה במנהל התכנון.
כחלק מגיבוש התכנית, ביצע המשרד מיפוי עולמי נרחב הבוחן את הצעדים להבטחת ביטחון מזון במדינות שונות בעולם, וכן יחד עם משרד הבריאות מגבש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שיתבסס על תפריט מותאם גיל.
על פי נתוני משרד החקלאות, כיום, כ-60% מסך האספקה הקלורית לאוכלוסייה המקומית הוא מיבוא, ורק 40% מייצור מקומי (18% מוצרים מן החי המצריך יבוא של דגנים להזנת בעלי החיים, 22% מוצרים צמחיים), כאשר החקלאות המקומית מספקת את מרבית המזון הטרי. יחד עם זאת, ישראל בעלת פוטנציאל משמעותי להגדלת הייצור המקומי, על בסיס הגדלת הזמינות של מי הקולחין להשקיה במקביל לגידול האוכלוסייה והשקעה בחדשנות ומעבר לייצור יותר אינטנסיבי. במקביל ממשיך המשרד להשקיע גם בפיתוח יציבות החקלאות הישראלית לצד שינויי האקלים כמו גם בשיטות גידול שאינן תלויות בתנאי מזג האוויר. רק בשנתיים האחרונות, המדענית הראשית במשרד החקלאות השקיעה כ-5.5 מיליון שקלים עבור מחקר יישומי שיספק פתרונות מידיים בענף החקלאות כבר בשנתיים הקרובות. אלו עתידים להביא לחיסכון גם בנזק העתידי כתוצאה מהשפעות שינויי האקלים.
