ישראל מובילה עולמית בטכנולוגיות מים מתקדמות ומספקת לתושביה מי שתייה העומדים בתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר. אבל פרדוקס מרתק מתרחש בשנים האחרונות: למרות איכות המים הגבוהה, למעלה מ-60% מהישראלים מאמינים שמי הברז "אינם טעימים מספיק" או "אינם בריאים דיים" - תפיסה שהובילה להוצאה שנתית משפחתית של אלפי שקלים על אלטרנטיבות יקרות.

על פי בדיקה של וואלה כסף! צרכנים ישראלים מוציאים בין 1,800 ל-5,000 שקלים בשנה על מתקני סינון ביתיים ומים בבקבוקים, כאשר מחירי המים המינרליים זינקו ב-30% בשנתיים האחרונות - פי שניים מקצב האינפלציה במשק.

נמצא כי בישראל התפתחה תלות תרבותית במים ממותגים, עם פערי מחירים מדהימים של עד 70% בין רשתות שיווק על אותם מוצרים בדיוק. סקר מחירים מקיף חושף שאותה שישיית בקבוקי מים עשויה לעלות בין 9.90 ל-16.90 שקלים, תלוי ברשת המשווקת, ובחנויות נוחות המחיר מזנק לעד 23.90 שקלים.

רק לאחרונה משרד האנרגיה והתשתיות פרסם תזכיר חוק חדש שיאפשר לרשויות מקומיות שיעמדו בקריטריונים מוגדרים, לנהל בעצמן את משק המים והביוב ולבטל את תאגידי המים שפועלים בתחומן. זאת, לאחר תלונות של עיריות על כך שיכולתן להשתמש בכספי חשבונות המים מוגבלת.

עוד ב-

מחיר המים בישראל עומד לצנוח, אבל לא לכולם: מי ייהנו מההטבה?

לכתבה המלאה

לפי התזכיר, רשויות שיציגו יציבות פיננסית, רמת השקעות נאותה בתשתיות ועמידה ביעדי גבייה ופחת מים, יוכלו לנהל את משק המים שלהן עצמאית, תוך הקפדה על ניהולו כמשק כספי סגור ונפרד. הכנסות משק המים יופקדו בחשבון בנק ייעודי, ממנו תתבצענה הוצאות אך ורק למטרות שנקבעו בחוק. כל חריגה מהקריטריונים עלולה להוביל לביטול הפטור ולחזרה לחובת תאגוד.