כסף וצרכנות

ביטוח לאומי יפחית את הקצבאות? בדרך לשינוי דרמטי בשיטת הבדיקה

אחרי שמבקר המדינה הזהיר כי קרן הביטוח הלאומי צפויה להתאפס כבר ב-2035, דיון בכנסת על מצבו של הביטוח הלאומי חשף מחלוקת סביב העלייה בהוצאות הסיעוד - כשנציגי מבקר המדינה המליצו לבחון מחדש את שיטת הערכת הזכאות

מערכת ice | 29/6/2026 17:22 1 עקבו אחרינו בגוגל

ביטוח לאומי ומענקים (צילום shutterstock, פלאש 90/ יוסי אלוני)

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ אלון שוסטר והוועדה לעבודה והרווחה בראשות ח"כ מיכל וולדיגר קיימו דיון משותף בעקבות ממצאי דו"ח מבקר המדינה על מצבו האקטוארי של המוסד לביטוח לאומי.

במהלך הדיון הוצגו נתונים שלפיהם, על פי הערכה שבוצעה בדצמבר 2025, קרן הביטוח הלאומי צפויה להתאפס כבר בשנת 2035 – הקדמה של 6.3 שנים לעומת התחזיות הקודמות, שהצביעו על שנת 2044 כמועד שבו הקרן תתרוקן.

נציגי משרד מבקר המדינה התריעו כי אם לא יינקטו צעדים, המוסד עלול להיוותר ללא משאבים. במקביל חשפו כי למרות החלטת ממשלה משנת 2015, שלפיה הקבינט החברתי-כלכלי אמור להתכנס אחת לשנה כדי לדון במצבו האקטוארי של הביטוח הלאומי ובכל דו"ח חדש המתפרסם בנושא, עד היום לא התקיים אף דיון כזה.

דוברות הכנסת

לדברי ד"ר הודיה למפרט, סגנית מנהל האגף לביקורת תחומי חברה ורווחה במשרד מבקר המדינה, אחד הגורמים המרכזיים להחמרת המצב הוא הרפורמה בסיעוד שנכנסה לתוקף בשנת 2018. לדבריה, בעקבות הרפורמה גדלה משמעותית ההוצאה על גמלאות סיעוד, שהגיעה לכ-21 מיליארד שקל בשנה, לעומת כ-7 מיליארד שקל לפני הרפורמה.

עוד הוצג בדיון כי שיעור הזכאים לגמלת סיעוד בישראל עלה בקצב שאינו תואם את הזדקנות האוכלוסייה. לפי הנתונים, כ-30% מהקשישים בישראל זכאים כיום לגמלה לפי חוק הסיעוד, וישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות ה-OECD בהיקף ההוצאות בתחום, אחרי ליטא בלבד.

במשרד מבקר המדינה הציגו גם פער בין הערכות התלות שמבצע הביטוח הלאומי לבין הבדיקות שמבצעות קופות החולים. לפי הנתונים שהוצגו, אומדן העלות העודפת שנובעת מהפערים הללו עומד על כ-9.5 מיליארד שקל בשנה. ד"ר למפרט אמרה כי "אנחנו ממליצים לבחון מחדש את שיטת הבדיקה נוכח העובדה שאנחנו המדינה היחידה ב-OECD שבודקת הערכות תלות על פי מסמכים בלבד ללא פגישה פרונטלית".

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אלון שוסטר, מתח ביקורת על כך שהקבינט החברתי-כלכלי לא דן בנושא במשך יותר מעשור. "העובדה שהקבינט החברתי כלכלי לא התכנס אף לא פעם אחת לדון בנושא מדאיגה מאוד. צריך מבוגר אחראי שינהל את האירוע הזה. לא יכול להיות שכל משרד, גוף או רשות יהיו אחראים על משהו אחר", אמר.

גם יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר, התריעה מפני ההשלכות האפשריות של המשך המצב. "אנחנו יוצאים להילחם על עצם קיומה של הרשת הסוציאלית של אזרחי ישראל. אם לא נפעל בזמן, היום שבו הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו לאזרחי ישראל לא רחוק. הביטוח הלאומי הוא עוגן עבור קשישים, אנשים עם מוגבלות, נפגעי איבה, משפחות שכולות ועבור כל אזרח ישראלי ברגעיו הקשים".

ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, הדגיש בדיון כי המוסד פועל בהתאם לחקיקה שמאשרת הכנסת. "בסוף הביטוח הלאומי הוא קבלן ביצוע של בית המחוקקים. יש המון חקיקה פופוליסטית וחייב להיות נומרטור. שכל מי שנותן תיקון חקיקה ייתן מקור תקציבי. מאיפה מגיע התקציב ועל חשבון מה זה בא? אם אנחנו חפצי חיים ורוצים שביטוח לאומי ישרוד חייבים לקבל את ההחלטות האלה".

בהתייחס לרפורמת הסיעוד הוסיף כהן כי "התיקון ב-2018 היה חשוב ומאפשר לאנשים לממש את הזכויות שלהם. פעם אנשים היו מתים עד שהיו מקבלים סיעוד. אנחנו מסכימים שיש דברים שצריך לשפר ויש צוות שעובד על לתקן ולדייק את זה".

סגן יו"ר מועצת הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, מתח ביקורת על מדיניות משרד האוצר ואמר כי "אגף התקציבים במשרד האוצר מתייחס לכספי הביטוח הלאומי כמס ולא כביטוח. הם עושים בהם כבתוך שלהם ובסוף לביטוח הלאומי אין פרוטה אחת בשום מקום לשעת הצורך. לפני שנה לקחו מיליארדים לטיפול בצרכי המלחמה. מדובר בפרמיה ביטוחית. ממתי אפשר להעביר אותה לתקציב השוטף?".

מנגד, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, יגאל גוטשל, אמר כי במשרד רואים בגירעון האקטוארי "בעיה אקוטית". לדבריו, "בשנת 2029 היא כבר תהיה לפתחנו ברמת היכולת התזרימית לבצע את התשלומים על פי חוק". הוא ציין כי הגורמים למשבר כוללים את הזדקנות האוכלוסייה, היעדר שינוי בגיל הפרישה, שיעורי השתתפות חלקיים בשוק העבודה, וכן גידול בהוצאות על גמלאות – בעיקר בתחום הסיעוד – בעקבות החלטות שהתקבלו ללא מקור מימון. לדבריו, צוות בין-משרדי הכולל את הביטוח הלאומי, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד הרווחה, המועצה הלאומית לכלכלה והחשב הכללי צפוי להציג המלצות בשבועות הקרובים.

במהלך הדיון נשמעה גם ביקורת מצד נציגי הציבור על עצם השיח סביב הוצאות הסיעוד. תמר גלפנד, אם לנערה סיעודית, אמרה כי "הקצבאות גם ככה לא מספיקות לצרכי המשפחות, ובמקום לדבר על להגדיל מדברים על להגביל? בושה לדבר על גירעון תקציבי בזמן שכספים של הביטוח הלאומי נלקחים לטובת דברים אחרים".

בתגובה הזכיר שפיגלר כי עוד לפני הרפורמה התריע מבקר המדינה מפני אופן ביצוע מבחני התלות. "בדו"ח מבקר המדינה מ-2017 כתבו על פגיעה בכבודם של הקשישים בעת הערכת בדיקות התלות והמליצו לאשר איפה שאפשר על סמך מסמכים בלבד. אני גאה שהייתה לי הזכות והיכולת להיות בביטוח הלאומי באותה תקופה ולעשות את אותם שינויים הוגנים כלפי תושבי מדינת ישראל", אמר.

בסיום הדיון ביקש ח"כ שוסטר לקבל את המלצות הצוות הבין-משרדי מיד עם פרסומן והדגיש כי "הביטוח הלאומי לא יקרוס. אני מאמין ביכולת שלנו לשרוד ולשפר למען הדורות הבאים, אבל צריך לעסוק בזה ולהגיע לפתרונות שייצבו את הספינה כבר בחודשים הקרובים ויביאו יציבות למוסד הזה בטווח הארוך".