חן לוי, רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב, הורתה להעביר לקופת הנשייה 94,890 שקל מתוך כספי ירושה בסך 320 אלף שקל להם זכאית חייבת בהליך חדלות פירעון. יתרת כספי הירושה תיוותר בידי החייבת, נוכח מצבה הכלכלי והצורך לאפשר לה קיום מינימלי לאורך שנים.

ההחלטה ניתנה במסגרת הליך חדלות פירעון שנפתח בשנת 2022, כאשר החוב בעת פתיחת ההליך עמד על כ־91 אלף שקל. בהמשך, עמד החוב על למעלה מ־160 אלף שקל.
בהחלטה צוין, כי לטענת החייבת, היא הסתבכה עקב גירושין, אמה נפטרה ולא השאירה ירושה, ואביה הביולוגי הינו פלשתיני אשר למיטב ידיעתה היה בעל קרקעות ונפטר, אך לא היה ידוע לה שם משפחתו. כמו כן, יש לה אב חורג. החייבת הצהירה בתצהיר ההסתבכות, כי ככל שיתקבלו נכסים, היא מאשרת כי ישולמו חובותיה מתוך הנכסים. 

במסגרת ההליך נקבעה לחייבת תכנית שיקום מינימלית, במסגרתה נדרשה לשלם לקופת הנשייה 7,200 שקל בלבד – 200 שקל בחודש במשך 36 חודשים. לאחר שהתקשתה לעמוד בתשלומים, ביקשה לפטור אותה מהם, אולם בקשתה נדחתה. זמן קצר לאחר מכן הקדימה את התשלומים שנותרו לה, ושילמה את הסכום שנדרש ממנה.

ביום 31 במרץ 2025 ניתן לחייבת צו הפטר, שכלל הוראה שלפיה נכס שיוקנה לה בתוך שלוש שנים ממועד ההפטר ייכלל בקופת הנשייה. לאחר מכן, באוקטובר 2025, נפטר אביה החורג של החייבת, והיא הפכה זכאית לחלקה בירושה. מדובר בזכויות בכספים בהיקף של כ־320 אלף שקל החייבת ביקשה לבטל את ההוראה בצו ההפטר ולהותיר בידיה את מלוא כספי הירושה. הנאמן התנגד לבקשה.

הרשמת דחתה את הבקשה וקבעה כי אין לבטל את סעיף 8 בצו ההפטר. בהחלטתה ציינה הרשמת, כי הבקשה הוגשה רק לאחר שהתגבשה זכותה של החייבת בכספי הירושה, ולמעלה משנה לאחר מתן צו ההפטר. עוד נקבע כי החייבת עצמה הצהירה בתחילת ההליך שככל שיתקבלו נכסים, היא מסכימה כי חובותיה ישולמו מתוכם.

הרשמת התייחסה גם לכך, שהחייבת הקדימה את התשלומים וקיבלה הפטר לפני המועד המקורי שנקבע לסיום תכנית השיקום. נקבע כי אילו הייתה ממשיכה לשלם בהתאם לתוכנית המקורית, מועד פטירת אביה היה חל בתוך תקופת התשלומים, ולכן גם בהתאם לצו השיקום מדובר בנכס שהיה אמור להיכלל בקופת הנשייה.

עם זאת, הרשמת לא קיבלה את עמדת הנאמן, שלפיה יש להעביר לקופת הנשייה את מלוא הסכום הנדרש בהתאם לחוב ולהוצאות ההליך. זאת, בשים לב למצבה האישי והכלכלי של החייבת, אישה מבוגרת המצויה בגיל פרישה, שאינה עובדת והכנסתה החודשית מקצבת אזרח ותיק ומסיוע בשכר דירה נמוכה, ולכך שכספי הירושה מהווים עבורה מקור כלכלי משמעותי להמשך חייה.

הרשמת הדגישה כי ההחלטה מבטאת את הצורך לאזן בין שתי תכליות מרכזיות של דיני חדלות הפירעון: השאת קופת הנשייה והבטחת גבייה משמעותית לנושה, לצד הגשמת תכלית השיקום הכלכלי והותרת משאבים בידי החייבת שיאפשרו לה קיום מינימלי לאורך השנים.

עוד ב-

ביטוח לאומי בהודעה חשובה: הבשורה ששווה לכם המון כסף

לכתבה המלאה

לפיכך, קבעה הרשמת כי 94,890 שקל יועברו לקופת הנשייה, סכום המהווה 70% מתביעת החוב בתוספת הוצאות ההליך, וזאת בנוסף ל־9,600 שקל שכבר נגבו במסגרת ההליך. יתרת כספי הירושה תועבר לחייבת.