כסף וצרכנות

זול מכדי להיות אמיתי: האמת הכואבת מאחורי מבצעי חודש נובמבר

ענקית התשלומים Visa מתריעה מפני הונאות הטעיה שהפכו לקטגוריית ההונאות הגדולה ביותר בתשלומי צרכנים ברחבי העולם. למרות זאת, היקף ההונאות באירופה, כולל בישראל, צנח ב-24% בשלוש השנים האחרונות
קניות אונליין שופינג ברשת (צילום shutterstock)
עונת מבצעי נובמבר כבר כאן, והצרכנים הישראלים ממלאים את עגלות הקנייה הדיגיטליות במבצעים מפתים. אך לצד הנוחות וההנחות, ענקית התשלומים Visa מתריעה מפני תופעה הולכת וגוברת: הונאות הטעיה (Scams) הפכו לקטגוריית ההונאות הגדולה ביותר בתשלומי צרכנים ברחבי העולם. בשיטה זו, הנוכלים אינם מסתמכים בהכרח על פריצה טכנולוגית לחשבון, אלא מתמרנים ומשכנעים את הצרכן עצמו לאשר את ביצוע התשלום.
המערכות מתחזקות, הנוכלים פונים לגורם האנושי
הנתונים שחושפת Visa מצביעים על מגמה כפולה. מחד, השקעות עתק באבטחה מניבות פירות: היקף ההונאות באירופה, כולל בישראל, צנח ב-24% בשלוש השנים האחרונות. הצלחה זו מיוחסת לפיתוח ויישום של פתרונות בינה מלאכותית, מנגנוני ניטור סיכונים בזמן אמת וטכנולוגיות טוקניזציה (Tokenization). בנוסף, נרשמה ירידה של 9.6% בהונאות הקשורות לטוקנים של מכשירים בהשוואה לתקופה המקבילה.
מאידך, המספרים מראים כי מוקד הפעילות של עברייני הרשת עבר ישירות אל הצרכנים. בטווח שבין יולי לדצמבר 2025 לבדו זיהתה החברה פעילות הקשורה להונאות הטעיה בהיקף של כמעט מיליארד דולר. צוותי אבטחת הסייבר של החברה מתמודדים כיום עם יותר מ-9 מיליארד אירועי אבטחה מדי יום ברחבי העולם.
"קניות באינטרנט מציעות נוחות, אך הן דורשות גם ערנות", מסביר גרי לסקי, מנכ"ל Visa העולמית בישראל. "ככל שההונאות הופכות מתוחכמות יותר, צרכנים זקוקים לידע ולביטחון כדי לזהות סיכונים פוטנציאליים. ב-Visa השקענו יותר מ-13 מיליארד דולר בטכנולוגיה ובתשתיות במהלך חמש השנים האחרונות כדי לסייע בשמירה על אבטחת התשלומים ובמניעת הונאות. באמצעות נקיטת כמה צעדים פשוטים, צרכנים יכולים להוסיף שכבת הגנה נוספת ולחוש ביטחון בזמן הקנייה".
כדי להעלות את מודעות הציבור, ובפרט בקרב קהל הצרכנים הצעיר, משיקה Visa קמפיין ייעודי המשתמש בדימויים שנוצרו בבינה מלאכותית. מטרת הקמפיין להמחיש כיצד אתרים מתחזים, ביקורות מטעות והצעות פיקטיביות מחקים כיום בצורה כמעט מושלמת חנויות ומותגים מוכרים.
לצד הקמפיין, גובשו חמישה כללי ברזל שמומלץ ליישם לפני שלוחצים על כפתור התשלום. 
אל תסמכו באופן עיוור על המלצות AI: כלי בינה מלאכותית מסייעים לאתר מוצרים, אך עצם ההמלצה של הכלי אינה הוכחה לכך שמדובר בחנות לגיטימית. בדקו תמיד מי המוכר בפועל.
השוו מחירים מעבר להצעה: אם מחיר המוצר נראה זול או טוב מכדי להיות אמיתי, לרוב מדובר בתרמית. השוו את העלות הכוללת (כולל דמי משלוח) מול אתר המותג הרשמי וחנויות ותיקות נוספות.
בדקו את פרטי בית העסק: אתר בעל עיצוב מרשים אינו ערובה לאמינות. ודאו שמופיעים בו שם העסק, דרכי התקשרות ברורות, תנאי משלוח ומדיניות החזרות מוגדרת.
קראו חוות דעת באופן ביקורתי: אל תסתפקו בציון כוכבים כללי. חפשו ביקורות עדכניות, קראו גם ביקורות שליליות ושימו לב לפרטים; ביקורות שטחיות או כאלה שנשמעות משוכפלות צריכות להדליק נורה אדומה.
שמרו על אמצעי התשלום ועקבו אחר החיובים: לעולם אל תמסרו קוד סודי (PIN) או קוד אימות חד-פעמי שנשלח אליכם. הפעילו התראות רכישה בזמן אמת בחשבון כדי לזהות עסקאות חריגות מיד. אם מתעורר חשד, הימנעו מלחיצה על קישורים שהתקבלו בהודעות ופנו ישירות לבנק או לחברת האשראי דרך האפליקציה הרשמית.
כזכור, השבוע חל שבוע הגנת הסייבר הלאומי, תחת הסיסמה "הגנה בכף היד", במטרה להנגיש לציבור פעולות פשוטות לסיכול איומים דיגיטליים. הצורך בערנות קיבל תוקף מיידי כבר ביריית הפתיחה: תרגיל פישינג רחב היקף שנערך במסגרת האירועים הצביע על עלייה מדאיגה ברמת הפגיעות, כאשר כ-24% מהעובדים שנבדקו לחצו על קישור מתחזה.
 
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה