כסף וצרכנות
ישראל רועדת: כמה עולים נזקי רעידת האדמה - ומי משלם על זה?
אחרי רעידת האדמה שהורגשה באזור אילת, עולה החשש מקריסתם של עשרות אלפי מבנים ישנים. לצד זאת, מרחפת גם שאלה כלכלית שמרבית האזרחים אינם מודעים לה: מי ישלם על הנזק ביום שבו האדמה תרעד בעוצמה?
רעידת אדמה בעוצמה של כ-4.4 בסולם ריכטר הורגשה היום (רביעי) סמוך לשעה 11:24 באזורים שונים ברחבי ישראל. מוקד הרעש נרשם במרחק של כ-9 קילומטרים מערב הסעודית והשפיע גם על מצרים וירדן, כאשר התרעות בולטות נרשמו בעיקר באזור אילת והדרום. לא דווח על נפגעים או נזק, אך עבור המומחים מדובר בתזכורת חיה לפצצת הזמן הגיאולוגית שעליה יושבת המדינה.
ישראל שוכנת בתוואי בקע ים המלח ("השבר הסורי-אפריקאי") - גבול טקטוני פעיל ומתוח בין הלוח הערבי לתת-הלוח של סיני. על פי נתונים היסטוריים וסטטיסטיים, רעידת אדמה הרסנית פוקדת את האזור בממוצע אחת ל-100 שנים. מאז הרעש הקטלני האחרון בשנת 1927 חלפו קרוב למאה שנה, ובמערכת הביטחון לא לוקחים סיכונים: פיקוד העורף כבר הודיע כי שנת 2027 תוקדש כולה לחיזוק המוכנות הלאומית לרעידות אדמה.
לצד החשש מקריסתם של עשרות אלפי מבנים ישנים שנבנו לפני שנת 1980 (טרם כניסת תקן עמידות מבנים ת"י 413), מרחפת שאלה כלכלית דרמטית שמרבית האזרחים אינם מודעים לה: מי ישלם על הנזק ביום שבו האדמה תרעד בעוצמה?
מיתוס הפיצויים: מס רכוש לא יציל את הדירה שלכם
אחת הטעויות הנפוצות בציבור הישראלי, הרגיל לפיצויים ממשלתיים לאחר מטחי טילים ופעולות איבה, היא ההנחה כי המדינה תעמוד מאחורי האזרחים גם בעת אסון טבע.
בפועל, קרן הפיצויים של מס רכוש מוסמכת על פי חוק לפצות אך ורק על נזקי מלחמה ופעולות איבה. למדינת ישראל אין כל התחייבות או חובה חוקית לפצות בעלי דירות על נזק שנגרם כתוצאה מרעידת אדמה. עמדת משרד האוצר ורשות שוק ההון עקבית וחד-משמעית: האחריות לביטוח המבנה והרכוש הפרטי מוטלת על האזרח בלבד, באמצעות חברות הביטוח הפרטיות. ללא פוליסה מתאימה, בעל הנכס יישאר חסר כל.
מלכודת המשכנתא: הבנק מוגן - אבל מה איתכם?
ישראלים רבים משלמים מדי חודש על ביטוח מבנה במסגרת תשלומי המשכנתא, וחיים באשליה כי הם מכוסים לחלוטין. מדובר במלכודת כפולה: ביטוח המשכנתא נועד בראש ובראשונה להבטיח את החזר ההלוואה לבנק, ולא להבטיח את עתידכם הכלכלי או דיור חלופי. פוליסות ביטוח מבנה מפצות לפי "ערך כינון" - כלומר, עלות הבטון, הברזל והעבודה הנדרשים לבניית הדירה מחדש. הן אינן מפצות על שווי השוק של הדירה, הכולל את מחיר הקרקע הגבוה במיוחד באזורי הביקוש.
יתרה מכך, אף שכיסוי רעידת אדמה כלול כברירת מחדל בכל פוליסת ביטוח דירה תקנית, מבוטחים לא מעטים בוחרים להחריג ולבטל את הסעיף כדי לחסוך עשרות שקלים בפרמיה החודשית - ומשאירים את הנכס שלהם ללא הגנה כלל.
הסכנה בבית המשותף: סעיף "ערך הקרקע"
עבור רוב הישראלים המתגוררים בבנייני דירות משותפים, האיום מורכב אף יותר. גם אם דייר מסוים ביטח את דירתו כחוק, במקרה שבו הבניין כולו נהרס או הוכרז כמבנה מסוכן - לא ניתן יהיה לבנותו מחדש אם לחלק מהשכנים לא היה ביטוח או אם אין בידם את ההון הדרוש למימון חלקם בבנייה.
הפתרון לסכנה זו הוא הרחבה ביטוחית המכונה "ביטוח ערך קרקע" (או "סכום ביטוח נוסף בבית משותף"). סעיף זה, שעלותו מסתכמת בתוספת שקלים בודדים עד עשרות שקלים בחודש, קובע כי אם הבניין המשותף נהרס כליל ולא ניתן להקימו מחדש בתוך פרק זמן נקוב עקב היעדר הסכמת דיירים, חברת הביטוח תשלם למבוטח את מלוא שווי השוק של הדירה (כולל שווי הקרקע). פיצוי זה מאפשר למבוטח לקנות דירה חלופית במקום אחר, במקום להישאר כבול לקרקע הרוסה.
שוכרים, תכולה ודיור חלופי: מה עושים בפועל?
ההיערכות הפיננסית לרעידת אדמה אינה נוגעת רק לבעלי נכסים. ביטוח מבנה אינו מכסה מוצרי חשמל, רהיטים וציוד אישי שנחרבו. כיסוי זה קיים אך ורק בפוליסת תכולה, אותה יכולים (ומומלץ) לרכוש גם שוכרי דירות. חשוב לוודא כי הפוליסה כוללת סעיף למימון שכר דירה חלופי ("אובדן דמי שכירות"). סעיף זה מעניק קצבה חודשית לשכירת דירה לתקופה של 12 עד 24 חודשים בזמן שהמבנה משוקם.
עוד ב-
חברות הביטוח דורשות הוכחות לנזק. מומלץ לעבור בבית, לצלם בווידאו את כל החדרים והרכוש יקר הערך, ולשמור את התיעוד לצד עותקי הפוליסות ונסח הטאבו בגיבוי ענן דיגיטלי.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
