בארץ

פיקוד העורף באזהרה לקראת 2027: לוח הזמנים המסוכן של ישראל

רעידת האדמה שפקדה היום את אזור דרום ישראל שבה והציפה את תרחיש הייחוס שמעסיק גיאולוגים וגורמי ביטחון. לפי הסטטיסטיקה ההיסטורית, ישראל מתקרבת לקצה חלון הזמן הממוצע של המחזור הסיסמי ההרסני

עקבו אחרינו בגוגל

הדסה בלומרט | 11/11/2026 13:01

רעידת אדמה בעוצמה 4.4 שפקדה היום (11.11) את אזור דרום ישראל והורגשה היטב באזור אילת והערבה, שבה והציפה את תרחיש הייחוס שמעסיק גיאולוגים וגורמי ביטחון: השאלה במרחב הישראלי אינה האם תתרחש רעידת אדמה קטלנית, אלא מתי. התנודה המורגשת בדרום מגיעה בנקודת זמן טעונה במיוחד, כאשר לפי הסטטיסטיקה ההיסטורית, ישראל מתקרבת לקצה חלון הזמן הממוצע של המחזור הסיסמי ההרסני.

על רקע התזכורת החיה מהמעמקים, פיקוד העורף הודיע כי שנת 2027 תוקדש כולה לחיזוק המוכנות הלאומית לרעידות אדמה, מתוך הבנה כי תנאי השטח וההיסטוריה הגיאולוגית של המרחב אינם מותירים מקום לשאננות.

המנוע הגיאולוגי: למה ישראל רועדת, ומדוע מדי כ-100 שנה?

ישראל שוכנת במוקד פעילות גיאולוגית ערה לאורך בקע ים המלח ("השבר הסורי-אפריקאי") - קו גבול פעיל המפריד בין שני לוחות טקטוניים: הלוח הערבי ממזרח ותת-הלוח של סיני (המשויך ללוח האפריקאי) ממערב, כשלצידו פועלים העתקים משניים מורכבים כמו שבר הכרמל.

הלוח הערבי נע צפונה ביחס לתת-לוח סיני בקצב קבוע של כ-4 עד 5 מילימטרים בשנה. תנועה זו אינה מתרחשת בצורה חלקה: לאורך קווי השבר, משטחי הסלע הענקיים נלחצים זה כנגד זה ונתקעים עקב החיכוך האדיר ביניהם.

למרות שהלוחות ממשיכים לנוע בבסיסם, אזור המגע נותר נעול, והאנרגיה המכנית נאגרת בסלעי הקרום כקפיץ ענק הדרוך ומתוח לקצוותיו. כאשר המתח המצטבר עולה על כוח החיכוך המרבי של הסלעים, מתרחש שבר פתאומי. האנרגיה שהצטברה לאורך עשרות ומאות שנים מתפרצת ברגע אחד בצורת גלים סיסמיים אלימים.

מכיוון שקצב תנועת הלוחות יציב יחסית לאורך עידנים, משך הזמן הנדרש להצטברות מתח בסדר גודל המסוגל לחולל רעידה הרסנית באזורנו עומד בממוצע סטטיסטי על כ-80 עד 100 שנה.

מבט לאחור: ההיסטוריה הכתובה בחורבן

ההיסטוריה המתועדת של ישראל שזורה ברעשי אדמה ששינו את פני היישוב והמרחב:

רעידת האדמה ביריחו (1927): הרעש הקטלני האחרון בתוואי הבקע התרחש ב-11 ביולי 1927, בעוצמה מוערכת של כ-6.2. מוקד הרעש היה בצפון ים המלח, וגבה את חייהם של קרוב ל-500 בני אדם, לצד מאות פצועים ונזקים עצומים בירושלים, רמלה, לוד, יריחו ושכם. היות שרעש זה התרחש לפני כמעט מאה שנה, שנת 2027 נתפסת בקרב מומחים רבים כנקודת ציון סימבולית ומדעית קריטית להשלמת מחזור הלחצים בקרום כדור הארץ.

רעש צפת (1837): רעידת אדמה בעוצמה מוערכת של כ-6.5–7.0 החריבה כמעט כליל את העיר צפת ואת טבריה, וגבתה את חייהם של אלפי תושבים בגליל.

רעש שביעית (749 לספירה): אחת מרעידות האדמה המתועדות החזקות ביותר באזור, שהחריבה לחלוטין ערים משגשגות כמו בית שאן, סוסיתא וטבריה, והותירה חורבן מסיבי במרחב הסורי-ארצישראלי.

רעשי אדמה קשים תועדו גם בשנת 1033 בבקעת הירדן, בשנת 363 לספירה, ואף בעת העתיקה בשנת 31 לפנה"ס.

שנת 2027 כיעד חירום: תוכנית המוכנות של פיקוד העורף

לנוכח הצטברות הנתונים והאזהרות המדעיות, פיקוד העורף הגדיר את שנת 2027 כשנת מפנה שתוקדש לחיזוק המוכנות הלאומית לאירוע סיסמי רחב היקף.

תוכנית ההיערכות תכלול: הטמעת נהלים, תרגול פינוי אוכלוסייה מסיבי, ושיפור התיאום הבין-ארגוני בין מד"א, כבאות והצלה ומשטרת ישראל. כמו כן, הכשירות בצה"ל תעלה ותכלול הכנת יחידות ייעודיות לשינוע מהיר של סיוע לוגיסטי ואמצעי חילוץ תחת אש ותשתיות הרוסות. האימונים ירוכזו ויובלו על ידי מרכז העורף הלאומי לאימונים והכשרות, אשר הוקם על בסיס הלקחים שהופקו מאירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, במטרה לייצר רציפות תפקודית לאומית ברגעי משבר קיצוניים.

עקב האכילס: המבנים הישנים והתשתיות

בעוד שהמדע מסביר את התנהגות הלוחות, האסון האנושי הפוטנציאלי מוגדר על פי איכות הבנייה. הסכנה המרכזית בישראל אינה נעוצה רק בעוצמת התנודה, אלא בעשרות אלפי מבנים ישנים, מוסדות ציבור ובתי מגורים שנבנו לפני שנת 1980 - השנה שבה נכנס לתוקף תקן הבנייה העמיד ברעידות אדמה (ת"י 413).

התרחישים הלאומיים מצביעים על כך שרעידת אדמה עוצמתית בבקע ים המלח עלולה לגרום לקריסת מבנים ישנים בריכוזי אוכלוסייה צפופים, לחסימת צירי תנועה ולפגיעה קשה ברשתות המים, הגז והחשמל.

עוד ב-

קרב ענקיות בשמי ישראל: זו המנצחת הגדולה בטיסות לאילת

לכתבה המלאה

הרעש המקומי שהורגש היום בדרום הוא תזכורת לכך שהשעון הגיאולוגי אינו עוצר, וכי היערכות התשתיות, החינוך הציבורי ותרגול כוחות ההצלה לקראת 2027 הם צו שעה מציל חיים.