המדריך לבלוקצ'יונר המתחיל: כל מה שצריך לדעת על שוק הקריפטו
אמנם ביטקוין הוא המטבע הווירטואלי הנפוץ ביותר אך הודות לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, שוק הקריפטו כולל מגוון אדיר של מטבעות, מסוגים שונים וכל העת קמות רשתות בלוקצ'יין "מתחרות" הכוללות חידושים טכנולוגיים, וגם: כל מה שצריך לדעת רגע לפני אירוע החצייה של הביטקוין שמסעיר את העולם | סדרת כתבות על בלוקצ'יין, כסף ורגולציה
בשנים האחרונות אנחנו נתקלים יותר ויותר במילים כמו ביטקוין, NFT, חוזים חכמים, בלוקצ'יין ו- DAO. מדובר בתחום מלהיב שמתפתח בקצב מהיר וגורר עניין רב כאשר שנת 2024 מסתמנת כשנת מפתח בתחום.
כך למשל, כבר בחודש ינואר אישרה רשות ניירות הערך האמריקאית באופן תקדימי הנפקת קרנות סל עוקבות ביטקוין (ETF). בעוד שכלל העיינים נשואות לקראת אירוע החצייה של הביטקוין שצפוי להתרחש בהמשך החודש כדאי לקחת רגע ולהבין איך הכול התחיל.
"If you don't believe it or don't get it, I don't have the time to try to convince you, sorry." — Satoshi Nakamoto
בשנת 2008, פרסם אדם שזיהה את עצמו בשם Satoshi Nakamoto (עד היום זהותו נותרה תעלומה ולא ברור אם מדובר ביחיד או כינוי לקבוצה של אנשים) את ה- White Paper של הביטקוין המהווה את המטבע הראשון שהתבסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין.
למעשה, הביטקוין הוא לא רק מטבע אלא מערכת תשלומים מבוזרת המאפשרת העברה ישירה של תשלומים ממשתמש אחד למשתמש אחר, ללא צורך בגורם מתווך (peer to peer). הייחוד של הביטקוין הוא שבפעם הראשונה הוצגה מערכת תשלומים מבוזרת שאינה מבוססת על גורם מרכזי, והכל בזכות טכנלוגיה המכונה "בלוקצ'יין".
בלוקצ'יין (Blockchain) – התרגום המילולי הוא "שרשרת בלוקים", זו טכנולוגיה המאפשרת לשמור מידע ולבצע עסקאות על-גבי מחשבי המשתתפים ברשת בצורה מאובטחת. כלומר, מדובר למעשה ביומן עסקאות הניתן לעריכה רק על ידי הוספת רשומות חדשות. לכל רשומה יש חתימת זמן והיא מצביעה על הרשומה שלפניה. רשומה חדשה נוצרת בקבועי זמן מוגדרים (במקרה של ביטקוין – כל 10 דקות) והיא מורכבת מכל העסקאות שהתרחשו במהלך אותו פרק זמן.
חזרה לאירוע החצייה שכולם מחכים לו, במה מדובר ולמה כולם עוסקים בו?
מדובר באירוע משמעותי המתרחש אחת ל-4 שנים לערך, ובהתבסס על אירועי חצייה קודמים (האחרון שבהם התרחש בשנת 2020) יש מי שצופה לו השפעה דרמטית על שוק הביטקוין.
כפי שניתן ללמוד משמו, במסגרת אירוע החצייה התגמול שמקבלים כורי הביטקוין (שתפקידים לייצר עוד מטבעות) על עבודת "הכרייה" שהם מבצעים (פתרון משוואות מתמטיות מסובכות תוך השקעת כוח מחשוב רב בפתרון החידה) נחתך בחצי. כלומר, אם כיום הכורים מקבלים תגמול בסך של 6.25 מטבעות ביטקוין, לאחר אירוע החצייה הצפוי להתרחש בהמשך החודש, התגמול ירד ל-3.125 ביטקוין.
בשונה מהעולם המסורתי שבו בנקים מרכזיים שולטים בקצב ייצור המטבע, כמות הביטקוין שניתן לייצר הוגבלה בפרוטוקול מיום היווסדו והיא מוגבלת ל- 21 מיליון מטבעות. בהיעדר גורם מרכזי השולט בקצב הייצור של הביטקוין ועל-מנת לשמור על ערכו מאפשר "אירוע החצייה" המתרחש בממוצע אחת ל-4 שנים, להאט את קצב ייצור הביטקוין.
תיאורטית, בהנחה שהביקוש למטבע נותר זהה, טענה אפשרית היא שהירידה בקצב הייצור תוביל לעליית ערך הביטקוין אך מנגד, קיימת הטענה לפיה כולם מודעים לאירוע החצייה הקרב וכי השוק כבר למעשה תמחר זאת בעליית המחירים שקדמה לאירוע עצמו.
האם הביטקוין הוא חזות הכול?
ממש לא, יש לבלוקצ'יין שימושים שונים ומגוונים. אמנם ביטקוין הוא המטבע הוירטואלי הנפוץ ביותר אך הודות לטכנולוגיית הבלוקצ'יין, שוק הקריפטו כולל מגוון אדיר של מטבעות, מסוגים שונים וכל העת קמות רשתות בלוקצ'יין "מתחרות" הכוללות חידושים טכנלוגיים.
כך למשל, אחת הבולטות שבהן היא רשת האתריום אשר הביאה עמה לעולם את הרעיון של "חוזים חכמים" – פרוטוקול לביצוע הנכתב על גבי הבלוקצ'יין שבנוי באופן אלגוריתמי במובן זה שהטכנלוגיה מאפשרת ביצוע אוטומטי של ההסכם כאשר מתקיימים תנאים שנקבעו מראש. החוזים החכמים על רשת האתריום מאפשרים למשתמשים ברשת לבצע העברות כספים, מניות, נכסים וכו' בצורה שקופה ומבלי שנדרשים גורמים מתווכחים (כאמור, מדובר בחוזה חכם שקובע שאם תנאי X התקיים אז התוצאה היא Y).
אחד השימושים הפופולריים ביותר בחוזים החכמים הוא גיוס כספים על-ידי יזמים בתחום הבלוקצ'יין באמצעות הנפקת טוקן על-גבי הרשת. כך למשל, ניתן לייצר חוזה חכם לפיו אם יושג יעד הגיוס של המיזם אז היזמים יקבלו את תמורת הגיוס והמשקיעים יקבלו טוקנים, ואם לא יושג היעד, הרי שתמורת הגיוס תוחזר למשקיעים.
כמו כן, בשנים האחרונות אנו עדים להופעתם של ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAOs) המאפשרים לקבוצה להתאגד סביב רעיון או מטרה, והפעילות בהם נעשית באמצעות חוזים חכמים. המבנה המשפטי והניהולי בארגונים מבוזרים שונה מהמבנה התאגידי "המסורתי" ופעמים רבות אין הנהלה או דירקטוריון. המשתתפים בארגון המבוזר הם בעלי אסימוני שליטה (Governance Tokens) המקנים למחזיקים בהם זכויות הצבעה בנוגע להחלטות המתקבלות בארגון המבוזר.
יישום נוסף של רשת האתריום שזכה בשנים עברו לפופלאריות אדירה הוא ה-NFT – ובמילים אחרות: Non-Fungible Token. מדובר באסימון המייצג נכס דיגיטלי ייחודי שאינו ניתן להחלפה. לרוב, מדובר ברישום בעלות על מוצרים דיגיטליים ספציפיים כמו יצירות אומנות דיגיטליות אך הוא עשוי לשמש גם לרישום בעלות בנכסים פיזיים כגון מרשם נכסי נדל"ן.
בעוד שהשימוש ביישומים שמביאה עמה טכנולוגיית הבלוקצ'יין מעורר שאלות ואתגרים רבים, והרגולציה בנושא (במיוחד בכל הקשור לאישיות המשפטית של הארגונים המבוזרים ומעמדם המשפטי של חוזים חכמים) עודנה מצויה בשלבי עיצוב, ניכר אימוץ גובר וכניסה של שחקנים פיננסיים מסורתיים לתחום הבלוקצ'יין בצד עיסוק רגולטורי הולך וגובר מצד המחוקקים ברחבי העולם.
הכותבת: עו"ד אביטל חייטוביץ', עורכת דין בכירה ומרכזת תחום הבלוקצ'יין בפירמת גורניצקי (Gornitzky GNY), ממשרדי עורכי הדין הגדולים והמובילים בישראל.
*טור זה נועד לספק מידע כללי ותמציתי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנידונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. אין באמור משום ייעוץ ו/או שיווק השקעות או המלצה בנוגע לכדאיות ההשקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין באמור משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים.
