זה התחיל כמו עסקת סחורות אגרסיבית, מהסוג שיכול לייצר רווח של עשרות מיליוני דולרים בתוך חודשים. בסוף 2023, כאשר ארצות הברית הקלה באופן זמני חלק מהסנקציות על תעשיית הנפט של ונצואלה, ענקית האנרגיה הפולנית Orlen זיהתה הזדמנות. הנפט הוונצואלי היה זול יחסית, המדינה הייתה זקוקה נואשות לקונים, ופולין עצמה הייתה בעיצומו של מאמץ להתרחק מתלות באנרגיה רוסית בעקבות הפלישה לאוקראינה. אלא שהעסקה שהייתה אמורה להפוך את Orlen לשחקנית גלובלית מתוחכמת הסתיימה במאות מיליוני דולרים של הפסדים, חקירה פלילית, בקשות הסגרה ומסלול כספים שעבר דרך חברות בדובאי, מתווכים בוונצואלה ומטבעות קריפטוגרפיים.

חברת Orlen Trading Switzerland, זרוע המסחר השווייצרית של קבוצת האנרגיה הפולנית, התקשרה בעסקה לרכישת כ-6 מיליון חביות של נפט ונצואלי בשווי של כ-345 מיליון דולר. בלב העסקה עמדה Hannon International, חברת מסחר מדובאי שנוהלה בידי סוחר בשם Kam Ho Alex Tse. Orlen העבירה במסגרת העסקה כ-230 מיליון דולר כמקדמות אבל רוב הנפט שעבורו שילמה מעולם לא הגיע. כאן הסיפור הופך חריג הרבה יותר מעסקת נפט כושלת רגילה. שנים של סנקציות אמריקאיות נגד ממשלת ניקולס מדורו הפכו את מערכת התשלומים של תעשיית הנפט הוונצואלית למסובכת במיוחד. בנקים מערביים התרחקו מעסקאות הקשורות ל-PDVSA, חברת הנפט הממשלתית של ונצואלה, ולכן חלק מעסקאות הנפט החלו להתבצע באמצעות USDT המטבע היציב של טדר, שמחירו מוצמד לדולר.

בניגוד להעברה בנקאית רגילה, USDT יכול לנוע בין ארנקים דיגיטליים על גבי רשתות בלוקצ'יין ללא צורך שמערכת בנקאית אמריקאית תבצע את ההעברה עצמה. עבור ונצואלה, זו הייתה דרך לעקוף חלק מהחסמים שנוצרו כתוצאה מהסנקציות. עבור סוחרי נפט, זו הייתה דרך לבצע עסקאות בשוק שבו ערוצי התשלום המסורתיים היו מוגבלים. אבל היתרון הזה הגיע עם מחיר. שכבות נוספות של מתווכים, פחות שקיפות, וקושי גדול בהרבה להבין מי מחזיק בכסף בכל שלב של העסקה. חלק מהכספים עברו דרך שרשרת של גופים ומתווכים שהיו אמורים להפוך את הכסף ל-USDT ולהעבירו לגורמים שיוכלו להשיג הקצאות נפט מ-PDVSA. סכומי קריפטו גדולים הועברו במסגרת התהליך, כאשר עסקאות מסוימות אף בוצעו באמצעות אמצעי אחסון פיזיים והעברות בין גורמים בקראקס אלא שהנפט לא הגיע כפי שתוכנן.

מכליות שנשכרו כדי לאסוף את המטען נותרו להמתין מול חופי ונצואלה, מה שיצר גם עלויות דמירז, קנסות ותשלומים משמעותיים שנצברים כאשר מכלית נשארת מעבר לזמן שהוקצה לה בנמל או באזור ההעמסה. בסופו של דבר, מתוך העסקאות שנעשו באמצעות Hannon התקבלו רק כ-500 אלף חביות של מזוט בשווי של כ-28.8 מיליון דולר חלק קטן מהיקף הכסף שהועבר. כבר ב-2024 הרשויות בפולין חקרו כ-330 מיליון דולר בתשלומים שהועברו על ידי Orlen Trading Switzerland לשתי חברות בדובאי Hannon International ו-Horizon Global במסגרת עסקאות נפט ונצואליות שלא התממשו כמתוכנן. לפי הדיווח, PDVSA לא קיבלה חלק מהכספים שנדרשו לצורך הקצאת המטענים, והמכליות נאלצו לעזוב ללא הנפט שעבורו נשלחו, והפרשה הפכה מאז ממשבר עסקי לחקירה פלילית.

באוגוסט 2026 הגישה הפרקליטות האזורית בוורשה כתב אישום נגד שלושה מנהלים לשעבר ב-Orlen וב-Orlen Trading Switzerland. התביעה טוענת כי באמצעות שלושה חוזים לרכישת נפט שנחתמו בין אוגוסט לדצמבר 2023 נגרם לחברות נזק של כ-378 מיליון דולר, או כ-1.5 מיליארד זלוטי פולני. העונש המרבי בגין האישומים עשוי להגיע ל-25 שנות מאסר. התביעה גם מנהלת הליך נפרד נגד Samer Awad, לשעבר בכיר ב-Orlen Trading Switzerland, שלגביו ביקשה פולין הסגרה מאיחוד האמירויות.

Orlen אינה עוד חברת נפט פרטית. מדובר באחת החברות החשובות ביותר בכלכלה הפולנית ובקבוצה שבה למדינה יש השפעה משמעותית. לכן כאשר מאות מיליוני דולרים נעלמים בעסקאות עם חברות קטנות יחסית בדובאי, השאלה כבר אינה רק האם סוחר לקח סיכון גדול מדי אלא כיצד מערכת הבקרה של אחת מחברות הדגל של פולין אפשרה לסיכון כזה להצטבר מלכתחילה. ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, הפך את הפרשה לחלק מבדיקה רחבה יותר של אופן ניהול החברות הממשלתיות בתקופת הממשלה הקודמת.

USDT לא היה הסיבה שעבור Orlen הנפט לא הגיע. הבלוקצ'יין לא החליט עם מי החברה תתקשר, מי יקבל את המקדמות או איזה מנגנון בטוחות יידרש מהמתווכים. הקריפטו היה התשתית שאפשרה להעביר כסף בתוך מערכת מסחר שהפכה מלכתחילה לעמומה בגלל הסנקציות וזו בדיוק הסיבה שהמקרה מעניין. סטייבלקויינס כמו USDT משמשים כיום הרבה מעבר למסחר בביטקוין או איתריום. במדינות שבהן הגישה לדולר מוגבלת, במקומות שבהם המערכת הבנקאית חלשה, ובשווקים הנתונים לסנקציות, הם הפכו לעיתים לתשתית פיננסית חלופית.

עוד ב-

סופר פארם מרסקת מחירים: הנחות של עד 58% עד ה-06.10

לכתבה המלאה

נפט בשווי מאות מיליוני דולרים, שבעבר היה מחייב מכתבי אשראי, בנקים בינלאומיים, מערכי התאמה ומסלולי תשלום ברורים, יכול כיום להיות מחובר לרשת של ארנקים דיגיטליים ומתווכים שחוצים גבולות בתוך דקות, זה יכול להיות יתרון עצום אבל הוא גם משנה את אופי הסיכון. במערכת הבנקאית המסורתית, בנק יכול לעצור תשלום, לדרוש מסמכים, להקפיא עסקה או להפעיל מנגנוני ציות לפני שהכסף עובר. ב-USDT, ברגע שהטוקנים נשלחים לארנק אחר, אין מנגנון מובנה שמחזיר אותם רק משום שהמטען לא הגיע לכן הסיכון אינו בהכרח בטכנולוגיה עצמה, אלא במי שמחזיק בארנק בצד השני.