בזמן שהמלחמה באוקראינה ממשיכה, המדינה מקווה שמטבעות הקריפטו יסייעו לה לממן את הגנתה, כך אמר בסוף השבוע אלכסנדר בורניאקוב, סגן השר לשינוי דיגיטלי באוקראינה, בריאיון לאתר The Block.
"הבנו בשלב מוקדם שלא ננצח לבד", הוא אמר. "אם נילחם לבד – זה ייגמר רע מאוד עבורנו". לכן, מהרגע הראשון של המלחמה החלו השרים האוקראינים לפעול בכל הכוח ברשתות החברתיות – מה שהביא את חשבונותיהם מכמה אלפי עוקבים למאות אלפים – כדי לפנות לעולם בבקשות לסייע לאוקראינה ולנקוט צעדים קשים לריסון והענשה של רוסיה.
"היתה בעיה עצומה עם העברות, מפני שהבנקים הלאומיים הגבילו בכבדות את היכולת לשלוח העברות (טעות ניסוח במקור; י"מ)", אמר בורניאקוב לגבי עניין הכסף. לכן, אימצה הממשלה את הרעיון של מיכאל צ'ובניאן, מייסד בורסת הקריפטו האוקראינית KUNA שהקים מייד עם תחילת המלחמה ארנקים לתרומות למדינה, ופתחה ארקנים ממשלתיים רשמיים.
לפי אתר תרומות הקריפטו הרשמי של ממשלת אוקראינה, נכון להיום (ראשון) נתרמו לה יותר מ-70 מיליון דולר – 29 מיליון דולר באת'ריום, 18 מיליון דולר בביטקוין, 10 מיליון דולר בפולקה-דוט, 9 מיליון דולר ב-Tether, 1.8 מיליון דולר ב-USD Coin ומיליון דולר בסולאנה. בנוסף, מגיעות תרומות גם בטרה, קרדאנו, דוג'קוין, מונרו ועוד מספר מטבעות.
עם זאת, התרומות הללו מהוות, לפי נתוני הבנק העולמי, תוספת מזערית של אחוז וחצי בלבד לתקציב הביטחון של המדינה. לפי הבנק העולמי, נכון ל-2020 הוציאה אוקראינה כ-6 מיליארד דולר על ביטחון – סכום מגוחך בהתחשב בכך שישראל, מדינה עם פחות מרבע ממספר התושבים באוקראינה (כ-41 מיליון) ושבריר מהשטח (603,548 קמ"ר, המדינה השנייה בשטחה באירופה, ולמעשה הראשונה בהתחשב בכך שהגדולה ביותר – רוסיה – מתפרשת גם על צפון אסיה), הוציאה לפי אותם נתונים כמעט 22 מיליארד דולר ב-2020 (אם כי לפי מסמכי תקציב המדינה ב-2021 הסכום ירד לכ-19 מיליארד דולר והשנה הוא יעמוד על מעט פחות מ-19 מיליארד דולר).
למרבה המזל, יש דרכים אחרות להעלות את תקציב הביטחון של מדינות נזקקות – סיוע מארה"ב. האחרונה כבר העבירה בחודש הקודם תקציב סיוע של 13.6 מיליארד דולר לאוקראינה, וייתכן בהחלט שזו לא חבילת הסיוע האחרונה של ארה"ב למדינה.
