בסטורי כואב, כועס וחשוף במיוחד, שיתפה כוכבת הרשת שלקה את מאות אלפי עוקביה בחוויה מטלטלת שעברה עליה: "יצאתי להליכה, ואז תקפתי גלידה, שניצלונים, צ'יפס, פרוזן יוגורט ושוקולד. והכל למה? לא הייתי רעבה בכלל. הכל מסתיים באכילה רגשית, ואני כועסת על עצמי שאני אוכלת בכוח".

במסר חד ונוקב, שלקה מבקשת מהציבור להפסיק לאלתר להעיר לאנשים אחרים על המשקל שלהם: "אם תגידו לבן אדם 'תרזה, תרזה, תרזה' להיפך, הוא יאכל יותר וזה יבוא מהנפש". היא סיכמה בכך שהיא מסרבת להכריז שהיא ב"חיטוב", כי היא פשוט לא שם כרגע, ומותר לה לא להיות שם.

צפו בסרטו:
המדע מאחורי הסטורי: למה הערות על משקל גורמות להשמנה?
האינטואיציה של שלקה מדויקת לחלוטין. מחקרים רבים בפסיכולוגיה ובתזונה מוכיחים כי סטיגמה משקלית והערות מהסביבה משיגות בדיוק את התוצאה ההפוכה.

1. האפקט הפסיכולוגי

כשאדם סופג הערות כמו "אתה צריך לרזות" או "למה את אוכלת את זה?", הסביבה חושבת שהיא מייצרת אצלו "מוטיבציה". בפועל, ההערות הללו מייצרות: אשמה ובושה: רגשות שליליים קשים שגורמים לאדם לרצות "להשתיק" אותם. התנהגות מרדנית (מנגנון הגנה): תת-המודע מגיב בהתגוננות. "אומרים לי לא לאכול? אני אוכיח שאני יכול".

2.  המנגנון הביולוגי: הורמון הלחץ (קורטיזול)

הערה על משקל היא גורם לחץ חזק. כשהגוף חווה סטרס, המוח מפריש הורמון שנקרא קורטיזול. קורטיזול גבוה מגביר פיזית את החשק למזונות עשירים באנרגיה (פחמימות פשוטות, סוכרים ושומנים) בדיוק אותם שניצלונים, צ'יפס וגלידה ששלקה תיארה.

3.  אכילה רגשית ומעגל הקסמים

אכילה רגשית היא שימוש באוכל כדי לווסת, לטשטש או להתמודד עם רגשות קשים (כעס, עצב, שעמום או מתח). כפי ששלקה תיארה.

"אני לא בחיטוב וזה בסדר"  
חלק חשוב מאוד בדבריה של שלקה היה הסירוב להצהיר שהיא ב"חיטוב". בתרבות הרשתות החברתיות, ישנו לחץ מתמיד להראות "במגמת שיפור", בדיאטה או באימונים.
ההכרה של שלקה בכך שהיא לא שם, וההחלטה שלא להלחיץ את עצמה עם הגדרות נוקשות, היא למעשה צעד ראשון וחשוב בריפוי מערכת היחסים עם האוכל. לחץ עצמי מוגזם ("ממחר דיאטה") הוא אחד הגורמים המרכזיים להתקפי אכילה.

עוד ב-

כוכבת האח הגדול: "מדדתי את השווי שלי לפי כמות המבטים מגברים"

לכתבה המלאה