מודלי השפה מבוססי הבינה מלאכותית, שמלווים אותנו כבר כמעט בכל תחום – משירות לקוחות ועד חיפוש מידע – עלולים להחמיר את משבר האקלים, כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Communication.

המחקר, שנערך באוניברסיטה במינכן, נמצאו פערים של עד פי 50 בפליטות גזי חממה בין מודלים שונים שמבצעים את אותה משימה בדיוק. במסגרת המחקר נבדקו 14 מודלים פופולריים ונותחו טביעת הרגל הפחמנית שלהם בעת מענה ל-1,000 שאלות. התוצאה הייתה ברורה: ככל שהמודל מתקדם ו"מתחשב" יותר – כזה שמבצע חישובים מורכבים כדי לייצר תשובות מדויקות – כך צריכת האנרגיה שלו גבוהה יותר. לדוגמה, מודל GPT-4o צורך הרבה יותר אנרגיה מ-GPT-3.5, משום שהוא מייצר הרבה יותר "טוקנים של חשיבה" – יחידות שמודדות את עומק העיבוד של התשובה.

בפועל, זה אומר שהתשובות האינטליגנטיות ביותר הן גם היקרות ביותר לסביבה. מודלים שהשיגו דיוק של כ-85% פלטו פי שלושה יותר פחמן לעומת מודלים פחות מדויקים אך חסכוניים יותר באנרגיה. גם סוג השאלה משפיע: נושאים מורכבים כמו פילוסופיה או מתמטיקה מופשטת דורשים עד פי שישה יותר אנרגיה לעומת שאלות יומיומיות.

עוד ב-

ויקיפדיה משהה את ניסוי ה-AI: למה העורכים זועמים?

לכתבה המלאה

החוקרים מציינים שגם לתשתית האנרגיה שבה פועלים מרכזי הנתונים יש השפעה – חשמל שמופק מפחם, למשל, מזהם יותר מחשמל סולארי. ובכל זאת, ההמלצה שלהם למשתמשים ברורה: השתמשו במודלים המתקדמים רק כשבאמת צריך. "אם נבקש תשובות תמציתיות או נבחר מודלים פשוטים יותר למשימות יומיומיות – נוכל להפחית משמעותית את הזיהום," אמר מקסימיליאן דאונר, מהחוקרים שהשתתפו במחקר.