דיגיטל וטק

בהיקף של מיליארדי דולרים: תעשיית השבבים של ישראל נחשפת

הדו"ח של ארגון Startup Nation Central מזהה יותר מ-250 חברות שבבים פעילות, כאשר כ-3.5% מהן מתעשיית ההייטק הישראלית. גודל סבב ההשקעה החציוני גבוה פי שניים עד ארבעה מהממוצע הארצי, ומגיע ל-35 מיליון דולר בשנת 2025
דסק דיגיטל | 
הייטק-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
דו"ח חדש של Startup Nation Central חושף כיצד תעשיית השבבים של ישראל ממשיכה להוביל חדשנות עולמית בתחום השבבים ונהנית מהיקפי השקעות גבוהים פי שלושה מיחס ההשקעות הכללי בין ישראל לארה"ב. 
אחת המסקנות הבולטות של הדו"ח עוסקת במודל "הדו מנועי", המהווה שילוב בין מרכזי מו"פ של תאגידים בינלאומיים לסטרטאפים זריזים ובעלי השפעה גבוהה - הפך את ישראל למוקד עולמי לפיתוח ולעיצוב שבבים, המפתחים טכנולוגיות ליבה שמניעות את תשתיות ה-AI והמחשוב העולמיות. 
הדו"ח מסיט גם זרקור ל"פרדוקס הדו-מנועי" – מצד אחד, התרומה המשמעותית של צוותים ישראלים שאחראים על פיתוח טכנולוגיות מרכזיות במסגרת מרכזי המו"פ הרב-לאומיים, כמו מעבדי ה-AI מסדרת Gaudi של אינטל, מעבדי Graviton ומערכות הרשת Nitro של אמזון, ומערכות התקשורת למרכזי נתונים של NVIDIA, ומנגד קצב הקמת הסטרטאפים בתחום שהואט בשנים האחרונות - ביטוי לאיזון העדין בין שילוב עולמי ליזמות מקומית.
"אקוסיסטם השבבים של ישראל הפך למעצמת מו"פ עולמית", סיפר אבי חסון, מנכ"ל Startup Nation Central. עוד הוא הוסיף: "המהנדסים שלנו מתכננים את השבבים שמפעילים את ה-AI, תשתיות הענן ומערכות ההגנה. הצעד הבא הוא להקים חברות שמצליחות לצמוח באופן עצמאי - ולא להימכר מוקדם מדי".
3.5% מההייטק הישראלי; השקעות של כחצי מיליארד דולר בשנה
מחברי הדו"ח, המתבסס על נתוני פלטפורמת Startup Nation Finder, מצביעים על מגמה לפיה במהלך העשור האחרון, על כל חמישה דולרים שהושקעו בסטרטאפים אמריקאיים בתחום השבבים, דולר אחד הושקע בחברות ישראליות - יחס של 1:5, בהשוואה ליחס הכולל של 1:15 בין היקפי ההשקעות של ישראל וארה"ב בהון סיכון. נתון יוצא דופן זה ממחיש את המשקל האסטרטגי של תעשיית השבבים הישראלית ואת ההתאמה שלה למגמות ההון הגלובליות.
הדו"ח מזהה יותר מ-250 חברות שבבים פעילות - כ-3.5% מתעשיית ההייטק הישראלית. אף שמספר החברות גדל ב-16% בעשור האחרון, הענף נכנס לשלב של התייצבות ומיזוגים, כשהדגש עובר מצמיחה מהירה לצמיחה יציבה ומבוססת הון.
עוד מציין הדו"ח כי המימון נשאר יציב: לאחר שיא של 1.2 מיליארד דולר ב-2021, ההשקעות הפרטיות השנתיות בתחום התייצבו סביב 0.4–0.5 מיליארד דולר. גודל סבב ההשקעה החציוני גבוה פי שניים עד ארבעה מהממוצע הארצי, ומגיע ל-35 מיליון דולר בשנת 2025 - בזכות גיוסים בולטים כמו Quantum Machines (170 מיליון דולר) ו-Retym (75 מיליון דולר).
מיזוגים ורכישות ממשיכים להגדיר את השתלבות הענף בשוק העולמי. בין העסקאות המרכזיות בתחום ניתן למנות את רכישת מובילאיי ב-15.3 מיליארד דולר על ידי אינטל, רכישת מלאנוקס ב-6.9 מיליארד דולר על ידי אנבידיה, ורכישת אורבוטק ב-3.4 מיליארד דולר על ידי KLA - עסקאות ששילבו את החדשנות הישראלית בשרשרת האספקה הגלובלית.
נכון להיום, הענף מעסיק כ-45 אלף עובדים - כ-10-11 אחוז מכוח העבודה בהייטק הישראלי. מעסיקים בולטים כוללים את אינטל (9,300 עובדים) ואנבידיה (5,500 עובדים), השומרות על פעילות נרחבת בישראל. בשונה מענף התוכנה, אתרי פיתוח השבבים פרוסים ברחבי הארץ, ותורמים לצמיחה אזורית ולגיוון תעסוקתי.
פריסה זו מדגישה הן את העומק והחוזקה של האקוסיסטם הישראלי והן את ה"פרדוקס": בעוד תאגידים רב-לאומיים ממשיכים להרחיב את מרכזי המו"פ שלהם, קצב הקמת הסטרטאפים החדשים הואט - ביטוי לאיזון העדין בין שילוב עולמי ליזמות מקומית.
"התלות באקזיטים, יחד עם עלויות תפעול גבוהות, האטו את קצב הקמת הסטארטאפים החדשים", אמר יריב לוטן, סמנכ"ל מוצר ונתונים ב-Startup Nation Central. "האתגר המרכזי כעת הוא מעבר מתפיסת 'לבנות כדי להימכר' למודל של 'לבנות כדי להישאר'".
ממצאי הדו"ח ייחשפו בכנס "MNC Summit 2025" של Startup Nation Central, ובשיתוף AWS וטבע, רשות החדשנות, IATI, עיריית תל אביב-יפו וחברת קורנית, ובמסגרת אירועי DEEPTECH WEEK TLV.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה