ארה"ב מנסה כבר שנים לחסום את דרכה של סין לשבבי הבינה המלאכותית החזקים ביותר בעולם. אלא שכעת נחשפים מסמכים סיניים שמצביעים על עסקה בשווי 64.8 מיליון דולר שבמסגרתה הוצבו לכאורה בסין 32 שרתים המצוידים בשבבי B300 מתקדמים של אנבידיה. התגלית, שפורסמה היום (שלישי) בבלומברג, מספקת פרטים חדשים על הדרך שבה חברות סיניות משיגות גישה לטכנולוגיה האמריקאית המוגבלת.

עד היום כבר היה ידוע שההגבלות אינן אטומות. ביולי דיווח בלומברג כי חברת הבינה המלאכותית הסינית מונשוט (Moonshot AI), המפתחת את מודל Kimi, מצליחה לקבל גישה לשבבי אנבידיה שהיצוא שלהם לסין מוגבל. גם גורם בבית הלבן טען בקיץ כי החברה השתמשה בחומרה כזאת. החידוש הפעם הוא בתיעוד: שני הסכמי מימון מאוגוסט, המפרטים את השרתים, את שוויים, את מיקומם ואת זהות הגורמים בעסקה.

למה זה חשוב? שבבי B300 משמשים לאימון ולהפעלת מערכות AI מתקדמות, וארה"ב מגבילה את היצוא שלהם לסין מחשש שיסייעו גם לפיתוח יכולות צבאיות. לפי המסמכים, השרתים נמצאים בעיר צ'ינגיאנג שבמערב סין, ולא בחוות שרתים במדינה שלישית. עם זאת, בלומברג לא הצליחה לקבוע אם ניתן רישיון אמריקאי מתאים.

שרשרת החברות שנחשפה מפתיעה לא פחות: חברה סינית המשווקת רחפנים, לינגמיישין, רכשה את השרתים מחברה בת של עסק המוכר בין היתר משקאות אלכוהוליים; בנק סיני מימן את הרכישה. מונשוט, לפי החוזים, הייתה אמורה לשכור את כוח המחשוב, ללא בעלות על הציוד. המסמכים אינם מגלים כיצד השרתים הגיעו לידי המוכרת ומאיזה מסלול נכנסו לסין.

המחיר מעורר שאלות נוספות: כל שרת הוערך בכשני מיליון דולר, כ-350% יותר ממחירו בארה"ב. הפער עשוי להעיד על שוק לא רשמי שבו הגבלות ההיצע מעלות את המחירים.

האזכורים שנעלמו מהמסמכים

ב-3 בנובמבר פנו עיתונאי בלומברג למונשוט ולחברות נוספות בבקשת תגובה. לאחר מכן, במסמכים שהיו זמינים במאגר הממשלתי כבר לא הופיע שמה של מונשוט. לא ברור מי ערך את השינוי ומדוע. החברה הכחישה קשר להסדרי המימון וטענה שלא ידעה עליהם.

כזכור, ארה"ב חוקרת זה זמן הברחות אפשריות של שבבי אנבידיה לסין. רק אתמול נחשף ב"ניו יורק טיימס" כי חקירה נפרדת נגד חברת מגהספיד מסינגפור הועברה ממשרד המסחר למשרד המשפטים בעקבות פנייה חריגה של היועץ המשפטי של אנבידיה לחוקרים. אין ראיה לקשר בין הפרשות.

עוד ב-

מנכ"ל אינבידיה יגיע לביקור בישראל: "מצפה לזה"

לכתבה המלאה

אנבידיה וסופר מיקרו מסרו כי אינן עושות עסקים עם החברות המעורבות ברכישה המתוארת במסמכים. השאלה כיצד הגיעו השרתים לסין נותרה ללא תשובה, אך החשיפה החדשה מדגישה את הקושי לאכוף את מגבלות היצוא גם על טכנולוגיה מהמתקדמות בעולם.