חברת הטכנולוגיה השנייה בגודלה בעולם חשפה בימים האחרונים נתון מאוד לא מחמיא מבחינתה בתחרות על תחום הגיימינג: לפי מסמך שהגישה מיקרוסופט לרשות התחרות בברזיל, "סוני עקפה את מיקרוסופט במונחי מכירת קונסולות וכמות מכשירים בשימוש, לאחר שמכרה יותר מכפול מאקס-בוקס בדור הקודם".
במלים אחרות, קונסולות מסדרת Xbox One מכרו פחות ממחצית ממספר קונסולות הפלייסטיישן 4 שנמכרו באותן שנים (2013-2022). מכאן משתמע שאם בדו"ח סוני לסיכום שנת 2021 (שמסתיימת אצלה במרץ 2022) סיכמה החברה את מכירות פלייסטיישן 4 לאורך חייה ב-117.2 מיליון יחידות, אקס-בוקס וואן מכרה לכל היותר 58.5 מיליון יחידות – ממוצע של 7.3 מיליון יחידות בשנה או פחות מ-610,000 קונסולות בחודש, לעומת יותר ממיליון קונסולות כל חודש וכמעט 15 מיליון בשנה לסוני.
הנתון הזה יכול להסביר, אולי, מדוע הפסיקה מיקרוסופט בתחילת 2016 לציין בדו"חות שלה כמה קונסולות אקס-בוקס היא מוכרת. זאת בניגוד לסוני ונינטנדו, שחושפות לפחות חלק מהנתונים בכל רבעון. במקום זה, בשנים האחרונות הסתפקה מיקרוסופט בדיווח על הכנסות חטיבת הגיימינג כולה, הכוללת גם מכירות של משחקים לקונסולות (שלה ושל המתחרות) ולמחשבים, לצד הכנסות ממנויי Game Pass, השירות שמציע משחקים מסוימים בחינם או בהנחה בכל חודש.
הסיבה לכך שמיקרוסופט טרחה לחשוף את הנתון המביך מבחינתה היא שרשות התחרות בברזיל בוחנת את עסקת הענק שביצעה מיקרוסופט כאשר חתמה על חוזה לרכישת ענקית המשחקים אקטיוויז'ן בליזארד תמורת כ-69 מיליארד דולר – הרכישה הגדולה ביותר בתולדות תעשייה הגיימינג בפרט, ותעשיית ההיי-טק בכלל. סוני מנסה לגרום לעסקה להתבטל על ידי רגולטורים בטענה שהדבר יאפשר למיקרוסופט להפוך למונופול – והטענה לפיה מיקרוסופט היא אנדרדוג מסכן משרתת אותה בדרך לקבל הכרה מרשויות התחרות בכך שהיא אינה מונופול בתחום ולכן אין סיבה לחסימת הרכישה.
פרט מעניין נוסף שנחשף במסגרת סדרת המסמכים שהגישה מיקרוסופט לרשות התחרות הברזילאי היה התשובה שלה לטענת סוני לפיה מיקרוסופט עלולה לאסור על משחקים של אקטיוויז'ן להיות זמינים בשירות הגיימינג של המתחרה: לטענת מיקרוסופט, סוני עושה בדיוק את מה שהיא מפחדת ממנו לכאורה כבר שנים, ומשלמת למפתחי משחקים בתמורה לכך שלא ירשו למיקרוסופט להציע את המשחקים שלהם במסגרת מנוי Game Pass.
