הקבינט החליט בסוף שבוע החולף להשלים את כיבוש עזה ומחנות המרכז, בהחלטה שעשויה לגרור השלכות קשות לכלכלה הישראלית הן מהפן של השקעות בסך עשרות מיליארדים מצד המדינה והן בשל חרמות מצד הקהילה הבין לאומית. 

על פי הפרסום ב-Ynet, החלטת הקבינט בעייתית במיוחד גם על רקע העיכוב בגיבוש הצעת תקציב המדינה, שאמור להיות מאושר עד חודש דצמבר השנה. ככל שעובר הזמן גדל הסיכוי שהתקציב לא יאושר עד שנת התקציב הבאה, 2026. כלומר במידה והמדינה תהיה עם תקציב המשכי החל מתחילת השנה, יהיה למשק נזק עצום בנוסף לתקציבים שמופנים ללחימה בזירות השונות בראשן רצועת עזה. 

 גורמים בכירים במשרד האוצר ובמערכת הביטחון מסרו כי עלות גיוס המילואים, שנאמד בכ-250 אלף איש, ושימוש בתחמושת מוערכת בכ-350 מיליון שקלים ליום. כלומר, מדובר בכ-10-11 מיליארד שקלים לחודש, וכ-30-50 מיליארד שקלים עד לסוף 2025. ישנם גם צרכים של הגדלת המימון ההומניטרי לעזה וערים הומניטריות למפונים מהעיר עזה - עלות שנאמדת בכ-3-4 מיליארד שקלים. כל זה אמור להגיע מכיסם של משלמי המיסים בישראל. בסך הכל, העלות המוערכת למימון המערכה עומדת על סכום עצום של 120-180 מיליארד שקלים - מה שיגרור כנראה הכבדה בעול המיסים וקיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה. 

 גורם בכיר באוצר הוסיף כי הוצאות אלו צפויות להגדיל את הגירעון לשיעור של 6%-7%, כשב-2026 זה צפוי לגדול עוד יותר. הוא אף הזהיר: "קיים חשש שבחברות הדירוג, שכולן ממילא כבר ‏קבעו תחזית שלילית לדירוג ישראל, לא יהססו בקרוב להוריד עוד את דירוג האשראי של ישראל לרמות של ‏מדינות נחשלות יותר ממצבנו הנוכחי, שכבר בו הדירוג בחלק מהחברות מקביל למדינות לא מתקדמות כמו ‏פרו, תאילנד וקזחסטן". 

עוד ב-

המחיר הכבד של מלחמת חרבות ברזל: הנזק המטורף למשק נחשף

לכתבה המלאה

בנוסף לכל זה, טרם אושר בממשלה מינויו של ראש אגף התקציבים החדש הרן פרוזנפר, במקומו של יוגב גרודס - שסיים את תפקידו ביום רביעי החולף. מצב זה אינו מעיד על התנהלות כלכלית אחראית מצד הממשלה.