איגוד לשכות המסחר הגיש אמש (שלישי) עתירה לבג"ץ נגד צו שר האוצר, אשר העלה את תקרת הפטור ממע"מ ברכישות מקוונות מ־75 ל־150 דולר. במקביל הוגשה בקשה דחופה למתן צו ביניים לעיכוב כניסת הצו לתוקף ולהקפאת כל פעולה מנהלית הנסמכת עליו עד להכרעה שיפוטית.

בית המשפט העליון הורה למדינה להגיש את תגובתה לבקשה לצו ביניים בתוך שבוע, עד ליום 30.12.2025. החלטה זו מעידה על כובד המשקל שבית המשפט מייחס לטענות שהועלו בעתירה ולהשלכות הכלכליות והתחרותיות הרחבות של הצו.

העתירה הוגשה באמצעות משרד עורכי הדין פירון על ידי עו״ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ועוה״ד אבינעם סגל־אלעד ונדים עבוד, בכירים לשעבר במשרד המשפטים. בעתירה מודגש כי האיגוד אינו מתנגד לייבוא אישי ואינו מתנגד לתחרות, אלא תומך בתחרות הוגנת בלבד. לטענת האיגוד, הצו מקדם מדיניות המתגמלת פלטפורמות ותאגידים זרים, על חשבון עסקים ישראליים הפועלים בישראל, משלמים מיסים ומעסיקים מאות אלפי עובדים – וזאת ללא עבודת מטה מינימלית, ללא בחינת חלופות ותוך פגיעה בעקרונות יסוד של שוויון וחופש העיסוק.

עוד נטען כי אין מדובר ב״תיקון טכני״ אלא בשינוי מבני דרמטי במשטר המע״מ ובכללי התחרות במשק, היוצר אפליה מובהקת בין עסקים זרים לעסקים ישראליים, בניגוד למגמות הנהוגות במדינות ה־OECD, אשר דווקא מצמצמות פטורי יבוא אישי.

במישור הכלכלי מזהיר האיגוד מפני נזקים כבדי משקל: אובדן הכנסות פיסקליות בהיקפים של מיליארדי שקלים, פגיעה חמורה בעסקים קטנים ובינוניים, צמצום תעסוקה, העמקת בריחת הצריכה לחו״ל והחרפת פערים חברתיים ואזוריים- שיקולים שלטענת האיגוד כלל לא נבחנו. האיגוד מציין כי קיימות חלופות שוויוניות וממוקדות יותר להקלה ביוקר המחיה, כגון פטור ממע״מ על מים, חשמל ותרופות חיוניות, אך המדינה בחרה, ללא הצדקה, להעניק פטור מלא דווקא על מוצרי צריכה שאינם חיוניים המוזמנים מאתרי סחר זרים.

עוד ב-

עכשיו זה רשמי: הפטור ממע"מ לייבוא אישי גדל ל-150 דולר

לכתבה המלאה

שחר תורג׳מן, נשיא איגוד לשכות המסחר: "חתימת שר האוצר על הצו להגדלת הפטור ממע״מ היא החלטה שערורייתית, מדובר באפליה מקוממת כנגד העסקים בישראל, החלטה הפוגעת ישירות בכלכלה הישראלית ובעסקים הקטנים והבינוניים המניעים את המשק. ההחלטה התקבלה בהליך פגום, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, בנק ישראל ואף שר הכלכלה, שעמדתו ברורה ומגובה במסמך רשמי. עצם החלטת בג״ץ לדרוש מהמדינה להשיב בתוך שבוע לבקשה לצו ביניים מלמדת שבית המשפט היה קשוב לטענותינו והכיר בכך שמדובר בסוגיה כבדה הראויה לבירור שיפוטי. במסגרת העתירה האיגוד עומד על כך שגם דעתו של שר הכלכלה תישמע, וכך ייחשף עד כמה המהלך פגום מהיסוד".