סקירת מאקרו של אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, חושפת את סקירת השבוע שעבר בבורסה לניירות ערך, מה המגמות הבולטות שניתן לראות בשוק, ומה הצפי שלו להמשך.

אלכס זבז'ינסקי מוסר שלפי המדד החודשי לפעילות המשק של בנק ישראל, ניכר שיפור בצמיחה בחודשים האחרונים (תרשים הסקר הרבעוני של קציני אשראי של בנק ישראל משקף גידול בביקוש לרוב סוגי האשראי, הצרכני והעסקי, שצפוי להימשך גם ברבעון הבא. גידול באשראי מגביר את הצמיחה.

בחודש דצמבר לא נרשם שינוי משמעותי במדד הסנטימנט הצרכני או במרכיביו, אך ניתן לזהות שהתוכניות הכלכליות של משקי בית התרחבו לעומת החודש המקביל בשנה שעברה. שיעור גבוה יותר. של משקי בית מתכננים להוציא יותר כסף ב-12 החודשים הקרובים, לקנות מכונית ולעשות שיפוץ בבית.

לפי סקר אמון הצרכנים, שיעור משקי הבית שמצליחים לחסוך מדי חודש (הכנסות גבוהות מהוצאות) ירד לרמה הנמוכה של העשור הם הפכו למאוזנים (הכנסות דומות להוצאות). שיעור משקי הבית שלא סוגרים את החודש (הוצאות גבוהות מהכנסות) נותר יחסית יציב. הירידה במשקל "החוסכים" קשורה לשחיקה של השכר הריאלי שכמעט לא צמח בשנים האחרונות, העליות בשווקים הפיננסים תמכו בתחושת העושר ופיצו במידה מסוימת על השחיקה הריאלית של ההכנסות מעבודה.

היבוא גדל בקצב יחסית גבוה, במיוחד יבוא מוצרי השקעה (ללא מכוניות נוסעים שברובן מיועדות לחברות ליסינג) ומעיד על ביקושים חזקים במשק. גם יבוא מוצרי צריכה (ללא מכוניות) צומח בקצב יחסית גבוה ומשקף צריכה פרטית חזקה.

נרשמה מגמת שיפור במכירות הדירות החדשות באזור הצפון, בתל אביב ובירושלים. עם זאת, העלייה שנרשמה במדד מחירי הדירות בבעלות, כולל הדירות החדשות, נראית קצת תלושה מהמגמות של מכירות הדירות בהתחשב בפער הזמנים בין שינוי במכירות לשינוי במחירים.

הגירעון התקציבי של הממשלה עמד ב-2025 על 4.7%, נמוך מהמתוכנן של 5.2% אחרי העדכון האחרון בספטמבר. הגירעון הנמוך נרשם למרות שהממשלה חרגה ממסגרת ההוצאות בתקציב המקורי שהניח קיטון בהוצאות של 0.3% לעומת גידול של 4.8% שנרשם בפועל. אלמלא הגידול המפתיע בהכנסות שעלו ב-6.7% לעומת התקציב המקורי, הגירעון היה הרבה יותר גבוה ברמה של כ-6.4%.

קצב הגידול בהכנסות כבר מתחיל להתמתן, במיוחד בהכנסות ממסים העקיפים (תרשים 10), אך יתכן שהצמיחה המהירה השנה והגידול באקזיטים בהיי טק יגדילו גם השנה הכנסות מעבר למתוכנן. 

הממשלה גייסה ב-2025 64 מיליארד שקלים נטו בשוק האג"ח המקומי לעומת 141 מיליארד ב-2024. השנה גיוס נטו בשוק המקומי צפוי להסתכם בכ-50 מיליארד שקלים. בסה"כ, המדיניות הפיסקאלית לא צפויה להיות מכשול לשוק האג"ח השנה, אך הגירעון המתוכנן של 3.9% הנו די גבוה בשנה שבה המשק צפוי לצמוח בכ-5%.

מדד ת"א 125 עלה מתחילת השנה בכ-9%. שוב כמו ב-2025, יותר מרוב הבורסות בעולם. על סמך הנתונים הידועים של החודשים האחרונים, העליות החדות נתמכות בעיקר ע"י המשקיעים הישראלים: קניות המוסדיים של המניות בישראל ב-6 החודשים שהסתיימו בנובמבר הסתכמו בכ-9.5 מיליארד שקלים, הגבוהות אי פעם. על פי נתוני הבורסה, בדצמבר הם המשכיו לקנות בהיקפים גדולים. מעניין שבמקביל המוסדיים מכרו השקעות בחו"ל בהיקפים שלא נראו אף פעם.

רכישות קרנות הנאמנות וקרנות הסל שמתמחות במניות הסתכמה ב-2025 כמעט ב-18 מיליארד שקלים, שיא היסטורי מרחיק לכת. נוסיף שבחודשים האחרונים ניכרת יציאת הכספים מהקרנות שמתמחות בחו"ל ומהקרנות הכספיות. 

העליות החדות מתרחשות עם מעט מעורבות הזרים. על פי נתוני הבורסה, הם אף מכרו מניות בסוף השנה שעברה ולפי בנק ישראל משקל האחזקה שלהם במניות מסך השוק ירד. הצטרפות אפשרית של הזרים למגמת קניות עשויה לחזק מומנטום בשוק המניות המקומי.

התחזקות השקל נכנסה להילוך גבוה ואף התנתקה מעט מהקשר למדד המניות האמריקאי. השקל מתחזק יותר ממה שנגזר מהעליות בארה"ב, לפי הקשר שהיה קיים בדרך כלל. בתקופה האחרונה השקל אף לעיתים התחזק כאשר S&p 500 נחלש. מצב זה מצביע שלא רק השפעת המוסדיים דומיננטית בשוק המט"ח. על רקע הירידה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, יתכן וההשקעות בהיי טק מוסיפות להתחזקות השקל.

עוד ב-

דירוג קופות גמל להשקעה: יש מי שהרוויחו פי 3 מכם

לכתבה המלאה

נציין שהקורלציה של שע"ח של השקל/דולר מול מדד המניות העולמי MSCI World התחזקה ולראשונה היא כבר לא נמוכה יותר מהקורלציה של שע"ח עם S&p 500. עובדה זו יכולה להיות תוצאה של פיזור גיאוגרפי רחב יותר של השקעות המוסדיים בחו"ל.