השוק

סין נגד יפן: הצעד הדרמטי שמטלטל את הכלכלה העולמית

הכלכלנים הבכירים בבנק לניהול עושר יוליוס בר, ערכו סקירה בה ניתוח את הדרמה הכלכלית החדשה בין סין ליפן: "המתיחות מול סין והמעורבות הזרה מטלטלות את שוקי הביטחון והאג"ח ביפן"
מערכת ice | 
אינפלציה ביפן (צילום shutterstock)
הכלכלנים הבכירים בבנק לניהול עושר יוליוס בר, לואי צ’ואה, אנליסט מניות אסיה וגדלין טאו, אנליסטית אג"ח אסיה, ערכו סקירה כלכלית בנוגע לדרמה הכלכלית החדשה בין סין ליפן והשינוי בשוק האג"ח המקומי בזכות המשקיעים הזרים.
לואי צ’ואה, אנליסט מניות אסיה: "ב־24 בפברואר הודיע משרד המסחר הסיני (MOFCOM) כי יאסור יצוא של מוצרים דו־שימושיים ל־20 חברות יפניות המעורבות בחיזוק יכולותיה הצבאיות של יפן, זאת במטרה לשמור על האינטרסים הביטחוניים הלאומיים של סין.
בין החברות נכללות חברות־בת של שלושת קבלני הביטחון המרכזיים ביפן: מיצובישי תעשיות כבדות (MHI), ‏IHI Corp (IHI) וקוואסאקי תעשיות כבדות (KHI). בנוסף, משרד המסחר הסיני הכניס 20 חברות יפניות לרשימת מעקב, שלגביהן נדרשים יצואנים להגיש דוח הערכת סיכונים על הגופים הכלולים ברשימה ולהתחייב בכתב כי המוצרים הדו־שימושיים המיועדים ליצוא לא ישמשו למטרות צבאיות.
להערכתנו, ההתפתחויות האחרונות היו בגדר סיכון ידוע, לאחר שכבר ב־6 בינואר 2026 הודיע משרד המסחר הסיני כי יאסור יצוא של מוצרים דו־שימושיים ליפן ויחזק את מנגנוני הפיקוח על היצוא. עם זאת, מניות שלושת קבלני הביטחון הגדולים – MHI, ‏KHI ו־IHI – ירדו ב־3.1%, 4.0% ו־5.7% בהתאמה נכון לנעילת המסחר ב־24 בפברואר לאחר ההודעה. אנו מעריכים כי בטווח הקצר צפויה פעילות מימוש רווחים, על רקע ביצועי היתר של מניות מגזר הביטחון מתחילת השנה.
אנו סבורים כי ההשפעה המיידית של איסור היצוא הסיני תהיה מוגבלת, שכן קבלני הביטחון המרכזיים הבטיחו מלאים מספקים של מתכות נדירות ומוצרים נלווים, כאשר גם ארגון יפן למתכות וביטחון אנרגטי (JOGMEC) צפוי להחזיק במלאים אסטרטגיים. ם זאת, אם מצב זה יימשך, עלולים להתרחש עיכובים בייצור בשל מגבלות וסיבוכים בשרשראות האספקה.
ברמה המאקרו־כלכלית, יפן כבר פועלת באופן אקטיבי לגיוון מקורות האספקה של מתכות נדירות, בעקבות איסור לא רשמי שהטילה סין בשנת 2010 על יצוא מתכות נדירות לאחר סכסוך טריטוריאלי. כיום מהווה סין כ־60% מיבוא המתכות הנדירות של יפן, לעומת קרוב ל־90% בשנת 2009. בטווח הארוך אנו מצפים כי קבלני הביטחון וממשלת יפן יגבירו את המאמצים לגיוון שרשרת האספקה של מתכות נדירות ומינרלים קריטיים, בין היתר באמצעות קבוצת התגובה המהירה לביטחון אספקת מינרלים קריטיים ארה"ב–יפן.
לאחר שראש ממשלת יפן, סנאאה טאקָאיצ’י, חזרה והדגישה ב־19 בפברואר 2026 את כוונת הממשלה “להאיץ את עדכון שלושת המסמכים האסטרטגיים ולבצע חיזוק יסודי של מדיניות הביטחון שלנו”, אנו סבורים כי תחזיות הצמיחה של מגזר הביטחון היפני ושל מיצובישי תעשיות כבדות נותרות אטרקטיביות".
מגדלין טאו, אנליסטית אג"ח אסיה: "מערכת היחסים השברירית של יפן עם סין הובילה לירידה במספר התיירים ועלולה להשפיע גם על היצוא, מה שעשוי להפעיל לחץ על צמיחת התוצר השנה. ראינו כי המדיניות הפיסקלית של טאקָאיצ’י והעלייה בהשתתפות משקיעים זרים מתורגמות לתנודתיות גבוהה יותר בשוק האג"ח. אגרות החוב הממשלתיות של יפן (JGBs) רשמו התאוששות חדה, כאשר התשואה ל־30 שנה ירדה ביותר מ־55 נקודות בסיס לאחר הטלטלה של חודש ינואר.
מאז התייצב השוק, מה שמעניק לראש הממשלה סנאאה טאקָאיצ’י את "חזקת החפות", מתוך הנחה שתנקוט במדיניות מרחיבה אך אחראית פיסקלית, כעת כשהיא מחזיקה בשליטה מוצקה בבית התחתון של הפרלמנט.
במשך עשורים ספג בנק יפן (BoJ), יחד עם קרן ההשקעות הממשלתית לפנסיה (GPIF), הבנקים וחברות הביטוח, את עיקר החוב הממשלתי. למרות העלייה בחוב, יפן יכלה להנפיק חוב ממשלתי ללא תלות בביקוש מצד משקיעים זרים. מצב זה צפוי להשתנות עם יישום תוכנית התמריצים הפרו־צמיחתית של טאקָאיצ’י, הכוללת גידול בהוצאות הביטחון ובהתחייבויות להשקעה לצד הפחתות מס.
לפני שבוע הזהיר קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מפני הקלה פיסקלית נוספת בטווח הקצר וציינה כי על בנק יפן להמשיך להעלות את הריבית עד להגעה לרמה ניטרלית בשנת 2027. הקרן שיבחה את תהליך הקונסולידציה הפיסקלית של יפן לאחר המגפה, כאשר הגירעון הראשוני הוערך כנמוך יותר מזה שהיה ב־2019, טרם הקורונה, ומהנמוכים במדינות ה־G7.
עם זאת, הקרן חוששת כי מצב זה עשוי להשתנות על רקע עלייה בסיכונים הפיסקליים, וקוראת כעת למעקב הדוק אחר נזילות שוק ה־JGB ומבנה החזקות המשקיעים, נוכח העלייה בתנודתיות בתשואות והשינויים בביקוש בין קבוצות משקיעים שונות.
חוזי האג"ח היפניים מאותתים כעת על ביקוש מצד משקיעים זרים, לאחר שאלה יצאו מהשוק בינואר, ושינוי זה במיצוב המשקיעים הוא שתרם לעלייה בתנודתיות. משקיעים זרים היו הרוכשים נטו הגדולים ביותר של אג"ח ממשלתיות ארוכות במיוחד בשנת 2025, לצד בנקי נאמנות ואיגודי אשראי חקלאיים, בזמן שחברות הביטוח מכרו.
כיום הם מחזיקים בכ־12% מסך אגרות החוב הממשלתיות שבמחזור, לעומת 5.7% בלבד במרץ 2010, אז היה השוק כמעט כולו מקומי. חלקם צפוי לעלות ככל שהממשלה תסתמך בשנים הקרובות על חוב חדש למימון התקציב המרחיב.
בתוך כך, ביום שישי צפויים להתפרסם נתוני מדד המחירים לצרכן (CPI) בטוקיו, והשוק לא יסתפק בפחות מירידה אל מתחת ל־2% כדי לשמר את המגמה החיובית באג"ח. האג"ח הארוכות פופולריות במיוחד בקרב משקיעים זרים, וכל מימוש או יציאה עשויים להביא לתנודתיות בקצה הארוך של העקום.
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה