השוק

הבכיר בשוק ההון קובע: "זה מה שיקרה לריבית בישראל ב-2026"

ליאב ברזילי ממגדל מציג תמונה אופטימית לכלכלה הישראלית, אך מזהיר מנקודת סיכון אחת קריטית שעשויה לשנות את התמונה כולה, וגם - הסקטורים שצפויים להמשיך ולזנק גם במלחמה

רוי שיינמן | 8/3/2026 17:47

בזמן שרבים עדיין מתלבטים מה לעשות עם הכסף שלהם בצל המלחמה, ליאב ברזילי, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל ניהול תיקי השקעות, מסמן כיוון ברור: הכלכלה הישראלית חזקה, הבורסה תמשיך לעלות, והשקל ימשיך להתחזק. אבל יש תנאי - וכדאי להבין אותו לפני שמקבלים החלטות.

ברזילי מסביר שבנק ישראל נמצא בסוג של המתנה מחושבת. "הורדת ריבית נוספת לא צפויה בחודשים הקרובים", הוא אומר, וזאת למרות שהכלכלה מראה חוסן יוצא דופן: האבטלה נמוכה, הצמיחה נמשכת והאינפלציה ברמות מתונות יחסית.

ברזילי צופה אינפלציה של כ-1.8% לשנה הקרובה - נתון שמאפשר לבנק המרכזי לנשום, אך לא לרוץ להוריד את הריבית. הבעיה היא אי הוודאות שנובעת מהמלחמה. כשהמצב הביטחוני עדיין משתנה, לבנק ישראל קשה יותר לקבל החלטות נחרצות.

עם זאת, ברזילי לא פסימי כלפי המשך השנה. עד סוף 2025 הוא מעריך שנראה שתיים עד שלוש הורדות ריבית - יותר מבנק ישראל שבתחילת השנה, לפני המלחמה, צפה רק שתי הורדות ריבית.

הטיעון המרכזי של ברזילי הוא שתוצאות המערכה מול איראן ממצבות את ישראל כמעצמה אזורית - ושוק ההון כבר מתמחר את זה. "אנחנו לא רואים עלייה משמעותית בפרמיית הסיכון של ישראל, למרות שהחלה פה מלחמה", הוא מציין, ומשווה לסעודיה, שפרמיית הסיכון שלה זינקה בשיעורים גבוהים יותר - למרות שחשופה פחות ישירות ללחימה.

ברזילי מציין בחיוב שלושה ענפים עיקריים: ביטחון וטכנולוגיה ביטחונית, פיננסים, ונפט וגז. חברות הביטחון הישראליות ממשיכות לחתום על חוזים חדשים בזכות עליונות טכנולוגית שמוכיחה את עצמה בשטח. גם ענף הפיננסים והנפט והגז נמצאים על הרדאר שלו, כענפים שממשיכים להציג יציבות ועניין.

ברזילי מוסיף נדבך חשוב נוסף: השקל. לדבריו, שער הדולר-שקל מושפע מאוד מהמגמה בשווקים האמריקאים, ומאחר שהוא מעריך שהבורסות בארה"ב יציגו מגמה חיובית בהמשך השנה, הוא גם מניח שהשקל ימשיך להתחזק מול הדולר. לכן הצוות שלו פועל עם חשיפה מטבעית כמעט מלאה לשקל.

אם אתם מחזיקים קרנות פנסיה, קופות גמל או תיקי השקעות עם חשיפה לשוק המקומי - הסקירה של ברזילי מציירת תמונה די חיובית, אבל היא גם הוא לא מתעלמת מהסיכונים.

נקודת הזהירות המרכזית: מחירי הנפט. מאז פרוץ הלחימה הם זינקו בחדות, ואם יישארו גבוהים לאורך זמן - האינפלציה עלולה לזנק בעוד כחצי אחוז נוסף. זו לא קטסטרופה, אבל זו תזכורת שגם בתרחיש האופטימי ביותר יש משתנים שאי אפשר לשלוט בהם לגמרי.