השוק
בנק דיסקונט מפתיע: אחרי אירופה, גם בנק ישראל יעלה את הריבית?
בעוד גוש האירו וארה"ב מתמודדים עם זינוק באינפלציה וחשש מהעלאות ריבית נוספות, מנהלת המחלקה הכלכלית בדיסקונט מעריכה כי בישראל המגמה תהיה הפוכה לחלוטין ומסמנת את היעד הבא
עינת מאיר - מנהלת המחלקה הכלכלית בבנק דיסקונט, ערכה סקירה בנושא העלייה המפתיעה בריבית בגוש האירו, ועסקה בשאלה החשובה באמת: "מה יקרה בארה"ב ובישראל?".
"כצפוי, ה-ECB העלה ריבית ב-25 נ"ב ל-2.25%, לאור ההאצה באינפלציה והעליה בציפיות האינפלציה. להערכת הבנק, העליה במחיר הנפט צפויה למתן את הצמיחה ולהוביל לעליית מחירים מסוימת במחירי המזון, השירותים והמוצרים. בהתאם, הבנק עדכן מטה את תחזית הצמיחה ומעלה את תחזית האינפלציה, כך שאינפלציית הליבה צפויה להישאר מעל היעד לאורך כל תקופת התחזית.
מכיוון שהמניע העיקרי להעלאת הריבית הוא בלימת הסיכון האינפלציוני, קיים סיכוי גבוה להעלאות ריבית נוספות, עם זאת, זו לא תחילתו של מחזור העלאות ריבית משמעותי וארוך ובמקביל, פתיחת מצרי הורמוז תאפשר הפחתת ריבית בתחילת 2027. השווקים מגלמים צפי ליותר משתי העלאות ריבית נוספות עד סוף השנה, להערכתנו, הסיכון לציפיות מוטה מטה.
העלאת ריבית מזכירה העלאות קודמות של ה-ECB ב-2008 וב-2011, שנבעו שתיהן מעליה במחירי האנרגיה, ובשני המקרים הבנק נאלץ לשנות כיוון ולהוריד ריבית בשלב מוקדם יחסית בעקבות משברים. עם זאת, המצב בגוש ובכלכלה העולמית היום אינו דומה, הן מכיוון שאינפלציית הליבה בגוש גבוהה משמעותית מאשר בשנים אלה ובנוסף, הסביבה הפיננסית יציבה ואיתנה יותר.
בארה"ב, נתוני שוק העבודה החזקים שפורסמו לפני שבוע, הצביעו על המשך התרחבות מהירה בפעילות, שמפחיתה חששות מהאטה ומאפשרת לפד להתמקד בסיכון האינפלציוני וכתוצאה, נרשמה עליה בציפיות הריבית. אמנם, נתוני האינפלציה שפורסמו אתמול הפחיתו את החששות, למרות שהאינפלציה זינקה ל- 4.2%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2023.
עם זאת, העליה נגרמה ברובה מעליית מחירי הדלק, בעוד סעיפים אחרים לא רשמו עליות משמעותיות. מנגד, מדד המחירים ליצרן שפורסם היום מצביע על עליית מחירים משמעותית יותר במדד האינפלציה המועדף על הפד (ה-PCE), שתביא את אינפלציית הליבה ל-3.5%. לפיכך, הפד צפוי להמתין ולשדר טון מעט ניצי בישיבתו בשבוע הבא, אולם, לא ימהר להעלות ריבית.
לאורך שנים משקיעים האמינו שמכיוון שהעלאות ריבית לא יכולות להשפיע על מחיר הנפט, ובנוסף, ההשפעה של עליית מחיר הנפט על האינפלציה עשויה להיות זמנית, בנקים מרכזיים יתעלמו מהעליה באינפלציה ולא יעלו ריבית. אולם, כפי שהוכח בשנת 2022, לאחר הקורונה ופלישת רוסיה לאוקראינה, קיים סיכון משמעותי שההתייחסות לאינפלציה כאל זמנית, תוביל לסחרור אינפלציוני והעלאות ריבית חדות יותר.
למרות שהאירוע הנוכחי מזכיר את אירועי 2022, קיימים הבדלים משמעותיים, השנה לא נרשמת האצה בביקושים של משקי הבית והיקף החסכונות שלהם נמוך משמעותית, לכן ההשפעה על האינפלציה צפויה להיות מתונה יותר. עם זאת, הבנקים המרכזיים לא מתעלמים מהסיכון האינפלציוני, אך, מכיוון שהעליה בציפיות האינפלציה נבלמה, שהעלאות הריבית יהיו מוגבלות.
העלאות הריבית בעולם לא צפויות למנוע הפחתות ריבית נוספות בישראל, מכיוון שבניגוד למדינות רבות אחרות, סביבת האינפלציה וציפיות האינפלציה, נמצאות במרכז היעד של בנק ישראל, והן נמוכות יותר מאשר בארה"ב וגוש האירו.
בנוסף, בניגוד לשער האירודולר, למשל, השקל לא מושפע מפער הריביות, לכן הפחתת ריבית בישראל, במקביל להעלאת ריבית במדינות רבות בעולם, לא צפויה להוביל לפיחות משמעותי בשקל, שבהמשך יאיץ את האינפלציה. לכן, להערכתנו, התרחבות פער הריביות בין ישראל לארה"ב וגוש האירו, לא תמנע הפחתות ריבית נוספות ל-3% בעוד שנה.
עוד ב-
דברי נגיד בנק ישראל לפני כשבוע, לפיהם הירידה בציפיות האינפלציה תאפשר הפחתת ריבית מהירה יותר, יצרו קשר בין השינוי בשער השקלדולר ובין ציפיות הריבית. היחלשות השקל בשבוע האחרון מקלה מעט מהלחץ על בנק ישראל, והובילה לעליה מתונה מאד בציפיות הריבית המגולמות בשווקים, שצופים הפחתת ריבית ל-3% בעוד שנה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
