השוק

הגירעון בשפל, הריבית יורדת: אבל טראמפ מאיים להרוס הכל

נתוני יוני של משרד האוצר מציגים את התמונה הפיסקלית הטובה ביותר מאז פרוץ המלחמה: הגירעון צנח ל-3.3% מהתוצר, הכנסות המדינה ממסים ממריאות. אבל התחזית של בנק ישראל לשתי הורדות ריבית נוספות נשענה כולה על הנחה אחת - שלא יהיה סבב לחימה נוסף מול איראן. לאן הולכים מכאן?
דונלד טראמפ (צילום shutterstock)
יש רגעים שבהם המספרים מספרים סיפור אחד, והמציאות מספרת סיפור אחר לגמרי. נתוני התקציב של יוני 2026, שפרסם משרד האוצר, הם בדיוק כאלה: על הנייר, זו התמונה הפיסקלית הטובה ביותר שראתה ישראל מאז פרוץ מבצע שאגת הארי.
אבל באותו יום שבו הם מתפרסמים, הבורסה בתל אביב צונחת בעקבות דבריו של הנשיא טראמפ על קריסת הפסקת האש - ואי הוודאות הביטחונית חוזרת בעוצמה.
נתחיל במה שטוב. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-3.3% מהתוצר, קיטון של 0.4 נקודות אחוז לעומת 3.7% שנרשם בסוף מאי. זה רחוק מאוד מיעד הגירעון הממשלתי לשנת 2026, שעומד על 4.9%. במילים אחרות, לאוצר יש כרגע מרחב תמרון נוח.
הגירעון החודשי ביוני הסתכם ב-8.6 מיליארד שקל, אך זה חצי בלבד מהגירעון של יוני אשתקד שעמד על 16.8 מיליארד. ואולי הנתון המרשים ביותר: הגירעון המצטבר עמד על 6.8 מיליארד שקל בלבד מתחילת השנה. לשם השוואה, בתקופה המקבילה ב-2025 עמד הגירעון המצטבר על 32.4 מיליארד. פער אדיר לטובה.
הכנסות המדינה ביוני הגיעו ל-45.7 מיליארד שקל, לעומת 35.5 מיליארד ביוני אשתקד. מתחילת השנה הכנסות המדינה ממסים צמחו ב-14.4% ריאלי לעומת 2025 - קצב חריג. המנוע המרכזי הוא המסים הישירים, שקפצו ב-17.9%, כשמאחוריהם עומד שוק הון חזק ושינויי מיסוי שנכנסו לתוקף השנה. המסים העקיפים עלו ב-9.3%.
אבל כאן מתחילים הסימנים המדאיגים. בעוד ההוצאות האזרחיות של המשרדים ירדו ב-1.6% מתחילת השנה, הוצאות מערכת הביטחון זינקו ב-8.7%. וקרן הפיצויים, שמפצה נפגעי מלחמה ועסקים, שילמה ביוני לבדו 4 מיליארד שקל - יותר מחצי מכל התשלומים שלה מתחילת השנה (7.8 מיליארד).
האוצר עצמו מזהיר בדו"ח: קצב גידול ההוצאות צפוי לגדול משמעותית במחצית השנייה של השנה. כלומר, הנתונים היפים של המחצית הראשונה לא בהכרח ימשיכו.
לפני כמה ימים הוריד בנק ישראל את הריבית מ-3.75% ל-3.5%, ההורדה השלישית השנה. חטיבת המחקר אף פרסמה תחזית שמגלמת עוד שתי הורדות באופק, עד לרמה של כ-3% ברבעון השני של 2027. הבשורה למי שנוטל משכנתא ברורה: הקלה נוספת בהחזר החודשי.
אבל בבנק ישראל היו זהירים וציינו במפורש כבר בתחילת ההודעה כי כל התחזית הוורודה נשענה על שלוש הנחות: שהלחימה בלבנון הופכת לפחות עצימה, שמחירי הנפט יישארו נמוכים, והקריטית מכולן - שלא יתקיים סבב לחימה נוסף מול איראן.
הבנק אף הגדיר במפורש את הסיכון הגיאופוליטי כגדול ביותר, והזהיר שהתלקחות מחודשת עלולה להעלות את הוצאות הביטחון, את פרמיית הסיכון, ואת האינפלציה - וליצור לחצים שידרשו דווקא ריבית גבוהה יותר.
היום, עם קריסת הפסקת האש, ההנחה הזו נבחנת בזמן אמת.
מי שמחזיק תיק השקעות מרגיש את זה כבר היום - הבורסה יורדת, ותיקי הפנסיה וקרנות ההשתלמות חשופים לירידות. מי שקיווה לשתי הורדות הריבית הנוספות שהובטחו צריך להבין שהן מותנות לחלוטין ברגיעה ביטחונית שכרגע מתערערת. סבב לחימה ממושך יכול לא רק לעצור את מחזור ההורדות, אלא להפוך אותו.
ולמי שחוסך לטווח ארוך: הצירוף של הוצאות ביטחון שכבר צומחות ב-8.7%, קרן פיצויים שמוציאה מיליארדים, ומחצית שנייה שהאוצר כבר מזהיר שתהיה יקרה יותר - הוא תזכורת שהמסגרת הפיסקלית של ישראל, גם כשהיא נראית מצוינת על הנייר, תלויה בגורם אחד שאיש לא שולט בו. השבועות הקרובים יגלו אם המספרים היפים של יוני היו שיא - או רגע לפני מפנה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה