מאז המשבר הפיננסי ב־2008 נדמה שהעולם עובר ממשבר למשבר כמעט ללא הפוגה. מגפה עולמית, שיבושים חסרי תקדים בשרשראות האספקה, הפלישה הרוסית לאוקראינה, מתקפת שבעה באוקטובר, חזרת המכסים למרכז המדיניות הכלכלית האמריקאית והמלחמה במפרץ הפרסי. כמעט כל אחד מהאירועים הללו לווה בתחזיות קשות למיתון, מחסור, אינפלציה בלתי נשלטת או לקריסה בשוקי ההון.

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות סיגמא-קלאריטי מסביר איך בפועל, מרבית התחזיות האפוקליפטיות לא התממשו. אם בעבר נדרש לכלכלה הגלובלית זמן רב להתאושש ממשברים, הרי שכעת פרק הזמן הנדרש להתאוששות התקצר באופן משמעותי. הכלכלה העולמית ממשיכה לפעול, רווחיות החברות עלתה, ולאחר מרבית התיקונים החדים בשווקים נרשמת התאוששות מהירה.

האם הדבר מעיד שהעולם יציב יותר? לחלוטין לא. רמת אי-הוודאות הגיאו-פוליטית עלתה מאוד, ההוצאה הביטחונית גדלה, והסחר החופשי מפנה מקום לשיקולי ביטחון לאומי. אם כך, כיצד ניתן להסביר את העמידות המרשימה של הכלכלות והשווקים הגלובליים? מה שהשתנה הוא כושר ההסתגלות של המערכות.

ממשלות, חברות ומשקיעים למדו להגיב מהר יותר למציאות חדשה. ההתאמות אינן רק מצמצמות את הנזק, אלא גם מייצרות השקעות, ענפים חדשים והזדמנויות שלא היו קיימות קודם. לדוגמה, קשיי השינוע והמחסור ברכיבים שנוצרו לאחר הקורונה המחישו לחברות כי התלות במוקדי ייצור מרוחקים עלולה להפוך מחיסכון לבעיה אסטרטגית. התגובה הייתה הרחבת הייצור במערב, הקמת מפעלים חדשים, פיזור שרשראות האספקה והשקעה באוטומציה, ברובוטיקה, בתשתיות ובציוד תעשייתי. המודל החדש יקר יותר מייצור במקום הזול ביותר, אך הוא גם בטוח ועמיד יותר. כך, משבר שהחל בהשבתת נמלים ובמחסור במוצרים הפך למנוע השקעות בתעשייה המערבית.

המלחמות יצרו תהליך דומה. מדינות הבינו כי מלאי תחמושת מצומצמים, תלות בספקים חיצוניים והזנחה ממושכת של כושר הייצור הביטחוני הפכו לסיכון. העלייה בתקציבי הביטחון אינה עוד תגובה זמנית למלחמה מסוימת, אלא שינוי ארוך טווח בסדרי העדיפויות. היא מניעה ביקוש למערכות הגנה אווירית, רחפנים, טילים, סייבר, לוויינים, תקשורת וציוד צבאי. ענף שנחשב במשך שנים למחזורי ואיטי הפך לאחד ממוקדי הצמיחה המרכזיים בשווקים. גם הבינה המלאכותית אינה רק סיפור של תוכנה ושבבים. היא החזירה את האנרגיה ואת התשתיות למרכז מפת ההשקעות. מרכזי נתונים דורשים כמויות עצומות של חשמל, רשתות הולכה, שנאים, מערכות קירור, גז טבעי, אנרגיה גרעינית ואנרגיה מתחדשת. 

לאחר שנים שבהן המשקיעים התרחקו מתחומים אלה, מתברר שהמהפכה הדיגיטלית תלויה בתשתית פיזית בהיקף עצום. חלק מהמוטבים העיקריים מהבינה המלאכותית עשויים להיות ספקי האנרגיה, יצרני ציוד החשמל, חברות ההנדסה ומפיקי חומרי הגלם. האם כל זה אומר שהשווקים חסינים מפני ירידות חדות או מפולות? כמובן שלא. ההסתגלות המהירה אינה מתרחשת רק בכלכלה הריאלית, היא משתקפת גם במחירי המניות. השוק יכול להפגין עוצמה ברמת המדדים, ובאותו זמן לבצע התאמות חדות מאוד בתוכם. מניות התוכנה, שנחשבו בתחילת מהפכת הבינה המלאכותית למרוויחות טבעיות, נפגעו השנה לאחר שהמשקיעים החלו לחשוש כי כלי בינה מלאכותית יאפשרו ללקוחות לפתח יישומים בעצמם, לצמצם כוח אדם ולהחליף חלק מהשירותים שעליהם שילמו בעבר. בתוך שבוע אחד בפברואר נמחק כמעט טריליון דולר משוויין של חברות התוכנה והשירותים.

בימים האחרונים קיבלנו המחשה נוספת לכך. אזהרתה של IBM, שלפיה לקוחות מפנים תקציבים מתוכנה לתשתיות של מרכזי נתונים, הובילה לנפילה חדה במניה ולירידות בחברות תוכנה נוספות. המשמעות אינה שהתוכנה נעלמת, אלא שהשוק דורש כעת להבחין בין חברות שישתמשו בבינה המלאכותית להרחבת פעילותן לבין חברות שהמוצרים ומודלי התמחור שלהן עלולים להיפגע ממנה.

גם מניות השבבים, שנהנו מזרימת ההון האדירה לתשתיות הבינה המלאכותית, חווות כעת תיקון חד. מדד המוליכים למחצה כבר ירד בכ-20% מהשיא שנקבע ביוני, וזאת למרות תוצאות חזקות של TSMC והעלאת תחזיות מצד ASML. הירידות משקפות שילוב של מימוש רווחים, תמחורים עשירים, ספקות בנוגע ליכולתן של החברות הגדולות להמשיך ולהגדיל את השקעותיהן באותו קצב וחשש ממגבלות יצוא ומהחרפת המאבק הטכנולוגי בין ארצות הברית לסין.

השוק נעשה מסתגל יותר לזעזועים מערכתיים, אך אינו סבלני כלפי תמחור שאינו מותיר מקום לאכזבות. הוא מסוגל להתאושש במהירות ממלחמה או ממשבר מאקרו, ובה בעת להעניש סקטור מסוים כאשר מתברר שהציפיות הקדימו את הרווחים. עוצמת המדדים מסתירה לעיתים תחלופה חריפה בין מנצחים למפסידים. ההון אינו בהכרח עוזב את השוק, אלא עובר מתוכנה לתשתיות, משבבים יקרים לסקטורים זולים יותר, ומחברות החשופות לשיבוש לחברות המספקות את הפתרון.

עוד ב-

ירידה של 34%: ענקית התעופה צונחת ומזהירה "ניצבות בפני חורף קשה"

לכתבה המלאה

לצד כושר ההסתגלות, גם היקף הנזילות הגבוה במערכת הפיננסית תרם לעוצמת השווקים. היחס הרחב של הנזילות לתוצר העולמי עלה מכ-100% ב-2008 לשיא של כ-140% ב-2020 וגם לאחר ההתמתנות נותר ב-2024 ברמה גבוהה של כ-134%. עודפי הנזילות חיפשו תשואה, הפחיתו את עלות המימון וסיפקו לשווקים כרית שסייעה לקלוט זעזועים ולממן השקעות חדשות. לכן, גם כאשר הסביבה הגיאו־פוליטית נעשתה מסוכנת יותר, חלק גדול מההון לא יצא מהשווקים אלא עבר בין סקטורים. עם זאת, נזילות גבוהה יכולה לתמוך במחירי הנכסים, אך אינה מבטלת את חשיבות התמחור, כאשר הרווחים אינם עומדים בציפיות, גם שוק עתיר נזילות מסוגל לבצע תיקון חד.