השוק
בית ההשקעות הישראלי מטיל פצצה: סיכוי של 50% להעלאת ריבית
בית ההשקעות פסגות מנתחים את הפיצול החריף בצמרת הבנק המרכזי האמריקאי, ומעריכים כי קיים סיכוי של יותר מ-50% לצעד דרמטי כבר בספטמבר הקרוב
כלכלני בית ההשקעות פסגות ערכו סקירה כלכלית שבועית במרכזה נגעו בהחלטת הריבית הקרובה של הפדרל רזרב בארצות הברית, וטענו כי ישנו סיכוי של 50% שיו"ר הפד החדש יעלה את הריבית.
"רגע לפני סוף השבוע פורסם המדד החודשי לפעילות המשק אשר הצביע על זינוק בקצב הפעילות. הנתון החריג הצביע על עליה של 2.5% במדד ביוני, עליה ששנייה בעוצמתה רק לזו שנרשמה ביולי 2020 (5.2%). על אף חריגותו של הנתון ביוני, בהחלט היה ניתן לצפות לעליה חדה בו, מכיוון שחישוב המדד נעשה ע"ב נתונים משלושת החודשים האחרונים ועד מאי אלו עוד שיקפו את השבתת המשק במהלך מבצע "שאגת הארי".
מעבר לכך, מדדי אפריל ומאי עודכנו גם הם באופן חד כלפי מעלה ומציגים צמיחה (לעומת התכווצות שהוצגה בחודש הקודם) ואנו ממשיכים להעריך כי גם בחודשים הבאים מרבית העדכונים יהיו כלפי מעלה. כל זאת אמור להשתקף באופן חיובי גם בנתוני התוצר העסקי של הרבעון השני שיפורסמו בחודש הבא. כמעט כל האינדיקאטורים שמשפיעים על המדד תמכו בו:
נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי עודכנו כלפי מעלה ומציגים צמיחה גם בחודש יוני, מה שאמור להיתרגם לצמיחה של הצריכה הפרטית. מדדי הפדיון בענפי המסחר והשירותים ומדדי הייצור התעשייתי רשמו צמיחה באפריל. בנוסף מדד המסחר הקמעונאי עודכן כלפי מעלה באפריל והמשיך לצמוח גם במאי.
מדדי ייצוא הסחורות עלו גם בחודש יוני, וכך גם מדדי יבוא מוצרי הצריכה והתשומות לייצור אשר מתואמים עם גידול בצריכה הפרטית והפעילות הכלכלית. כלל מדדי שוק העבודה עודכנו כלפי מעלה בחודשים אפריל ומאי. נתוני הכנסות המדינה ממיסים (ישירים ועקיפים) חזרו לצמוח בחודש יוני.
המדדים הפיננסים תרמו גם הם למדד ובכלל זה הירידה במחירי הדלק, ביצועי הבורסה המקומית וביצועי מדד הנאסד"ק. לאור כל אלו אנו מעריכים כי השיפור במדד ביוני הוא יותר מרק תיקון סטטיסטי לחודשים החלשים של מרץ-אפריל ומצביע על התאוששות אמיתית בפעילות במשק.
חברת הדירוג מודי'ס אשררה השבוע את דירוג האשראי של ישראל פעם נוספת על רמה של BBB+ עם תחזית דירוג יציבה. הדבר מצטרף לדו"ח של ה-IMF שפורסם לפני שבועיים ומשקפים לנו איך הכלכלה המקומית נראית בעיניים בינלאומיות. שני הדו"חות מציינים לטובה את המדיניות המוניטרית שאפשר לכלכלה הישראלית לשמור על יציבות בתקופה של אי וודאות. מעבר לכך, שני הגופים ציינו לטובה את הגמישות והעמידות של הכלכלה, שמצליחה להציג נתוני צמיחה למרות כמעט שלוש שנים של לחימה.
תחזיות הצמיחה של מודי'ס ושל קרן המטבע קצת נמוכות יותר משל בנק ישראל, כפי שניתן לראות בטבלה מטה, ובהתאם תחזיות הגירעון ויחס החוב לתוצר מעט יותר גבוהות. אך הדבר החשוב יותר הוא שהנחות היסוד בכלל התחזיות דומה וגם גורמי הסיכון. למרות שפרסום החלטת הדירוג של מודי'ס פורסמה אחרי שהפסקת האש בין ארה"ב לאיראן קרסה סופית, הנחת היסוד היא כי הפסקות האש של ישראל בכלל הגזרות נשמרות.
כמובן שחזרה ללחימה פעילה מהווה את גורם הסיכון העיקרי לתחזיות, אך שני הגופים דאגו לציין שגם הוצאות הביטחון בפני עצמן מהוות גורם סיכון. במודי'ס מעריכים כי הוצאות הביטחון הפרמננטיות צפויות לגדול לרמה של 6% מהתוצר, לעומת קצת יותר מ-4.0% לפני המלחמה לפי נתוני ה-IMF. בקרן המטבע בכלל מניחים שהגידול בתקציב הביטחון יבוא עם מימון מלא ומציינים שהוא צריך להיות מלווה בהעלאת מיסים, מכיוון שהתקציבים האזרחיים כבר קוצצו באופן נרחב.
אזהרות אלו לא חדשות, והן מצטרפות לאזהרות שהציג הנגיד ירון באופן יותר מובהק לפני מספר חודשים ואנו מאמינים שיחזור עליהן לאחר הבחירות ולקראת גיבוש תקציב ל-2027. להערכתנו הסיכוי שתקציב הביטחון לא יגדל או יגדל באופן שהוא ממומן על ידי קיצוץ ו/או העלאות מיסים הוא נמוך מאוד. בהתאם אנו מעריכים גם שהגירעון יהיה גבוה יותר מהתחזיות המוצגות מטה.
ואם לא די לנו במלחמה, במודי'ס בחרו להזכיר כי גם המתחים הפוליטיים בישראל ועצמאות המוסדות (ובעיקר מערכת המשפט עפ"י הדו"ח) מהווים גורם סיכון שעשוי לחזור ולהשפיע לרעה על הסביבה הכלכלית ולכן על דירוג האשראי בעתיד. לעומת זאת שיפור מהיר בסביבה הגיאו-פוליטית ו/או מדיניות פיסקלית מרסנת עשויים להשפיע לחיוב על הדירוג. בשורה התחתונה אפשר להסיק מדו"חות אלו תובנה עיקרית אחת והיא שבעיניים בינלאומיות, למדינת ישראל אין הרבה איך להתחמק מזעזועים גיאו-פוליטיים, אך ניהול נכון של ההוצאות הממשלתיות, הקטנת הגירעון ושמירה על יחס חוב-תוצר נמוך הם המפתחות של המשק להתמודדות עם המשברים שיגיעו, ושהזמן לטפל בהם הוא עכשיו.
נתוני האינפלציה של יוני בארה"ב ציירו תמונה חיובית מבחינת המשקיעים, אולי אפילו קצת יותר מדי חיובית כדי שנרגיש בנוח איתם. מדד המחירים לצרכן ירד 0.42% בחודש, כ-0.3 נ"א מתחת לקונצנזוס, ומדד הליבה רשם ירידה קלה של 0.02%, ירידה ראשונה (גם אם מזערית) מאז מאי 2020. כן, מאז תחילת הקורונה כשמצלמת רשת עלתה יותר מכרטיס לגמר המונדיאל. אינפלציית הליבה השנתית ירדה ב-26 נ"ב לרמה של 2.6%, 0.3 נ"א פחות מהחודש הקודם, שמחזירה את אינפלציית הליבה לרמה שאפיינה אותה לפני המלחמה.
עם זאת, בהתמקדות על מאיפה בדיוק הגיע השיפור באינפלציית הליבה, נדמה שחלק ממנו נובע מרעשים סטטיסטיים שאולי כדאי להתעלם מהם לעת עתה. ראשית, סעיף ביטוח רכב צנח ב-2% למרות שסעיף תחזוקת רכב ממשיך לזנק (1.1% ביוני, 13.9% ב-12 החודשים האחרונים ועלייה של 50% מאז 2020). שנית, מתוך 356 תתי סעיפים במדד, 139 ירדו ביוני (39%), כאשר מתוך אלו 96 (69%) נמצאים במגמה שנתית של עליה ו-58 (42%) עלו גם באפריל וגם במאי.
במילים אחרות, ניתן לומר שחלק מהסעיפים שרשמו ירידה ביוני מלמדים כנראה יותר על תיקון או רעש סטטיסטי ופחות על מגמה וסביר שיחזרו למגמת עליה בקרוב. לצד זה יש כמובן גם מגמות אמיתיות. מוצרי הליבה ירדו חודש שני ברציפות, מה שמעיד שוב שגל האינפלציה מהמכסים אכן מתפוגג. סעיף הדיור עלה רק ב-0.2% לעומת עליה חודשית ממוצעת של כ-0.3% בשנה האחרונה. תוכנות ואביזרי מחשב, סעיף שכפי שפירטנו בשבוע שעבר בדרך לעבור עדכון מתודולוגיה קפץ ב-2.3% ביוני אבל בהמשך העליות בו יהיו כנראה מתונות יותר.
מעבר לכך, עיקר הירידה במדד נבעה מצניחה של 12% במחיר הבנזין על רקע הפתיחה הזמנית של מצר הורמוז. כמובן שמאז המדידה של ה-BLS המצר כבר נסגר מחדש ומחיר הנפט עלה בכ-24%. בהתאם, הגורם המרכזי לחדשות הטובות של יוני עלול להתהפך תוך זמן קצר. מעניין אגב שדווקא בסעיפי השירותים הקשורים לאנרגיה, מרווחי הקמעונאות קפצו ביוני ב-13%, כלומר גם כשמחיר הבנזין לצרכן ירד, מישהו באמצע השרשרת הצליח להגדיל את הרווחיות שלו.
בשורה התחתונה, מדד המחירים של יוני מייצר ערבוב של כמה סיפורים שונים: מגמה אמיתית ומתמשכת (התפוגגות גל המכסים), רעשים חד פעמיים או סטטיסטיים (ביטוחי הרכב בבירור וסעיפים נוספים), הקלה זמנית שכבר בדרך להתהפך (אנרגיה, לאור סגירת המצר), וגל אינפלציה חדש שדווקא מתחזק (מחסור בשבבים). כל זה הופך את הנתון של יוני לכזה שקשה לתת לו פרשנות חד משמעית.
על רקע כל זה, ההופעה הראשונה של וורש מול הקונגרס כיו"ר הפד הייתה לא רעה בכלל. ביום הראשון של העדות הוא חזר על המחויבות של הפד להחזיר את האינפלציה ל-2% "בלי תירוצים", אבל סירב להתחייב לאיזושהי אמירה קונקרטית מעבר לכך. בנוסף, וורש הבהיר שהוא מתכוון לדבר פחות ולא לכבול את הפד ואת עצמו בהצהרות מוקדמות. לעומת זאת, ביום השני ווורש הפך לפתע מנץ ליונה ורמז שהוא מוכן להתעלם משינוי חד פעמי במחירים שנובע מביקוש חם למוצרי AI בטענה שזו לא אינפלציה מתמשכת אלא פער זמני בין היצע לביקוש שיתאזן עם הזמן (מישהו אמר זמני?). גם נגיד הפד של ניו יורק, וויליאמס, הדהד את אותו המסר ותמך בשקט תעשייתי.
עם זאת, הניצים בפד לא ממש אהבו את זה כאשר וולר וקוק (שניהם חברי הנהלה) כבר רמזו השבוע שיהיה צריך להעלות ריבית אם המגמה שעולה מנתוני האינפלציה של יוני לא תמשיך בחודשים הקרובים. גם לוגן, נגידת הפד של דאלאס, הצטרפה והייתה בסוף השבוע בעלת זכות ההצבעה הראשונה שקוראת במפורש להעלאת ריבית, חרף הנתונים הטובים. לדבריה, חודש טוב אחד הוא "יותר תקווה מסבירות", וההערכה שלה היא שהאינפלציה תתייצב סביב 2.5% ולא תרד כל הדרך ליעד.
שמיד, נגיד הפד של קנזס סיטי, הצטרף גם הוא לטון הניצי אבל מבלי לקרוא במפורש להעלאה (מה שהגיוני בהינתן שאין לו זכות הצבעה השנה). השורה התחתונה היא שכפי שרשמנו לא מעט פעמים בשבועות האחרונים, הפד מפוצל. וורש קרוב יותר לעמדת וויליאמס מאשר לניצים, אבל שומר את הקלפים קרוב לחזה, והניצים, שכוללים כעת גם חלק מהמרכז הישן כמו וולר וקוק, כנראה חוששים שהוא לא יעמוד מאחורי הדיבור הקשוח שלו לגבי המלחמה באינפלציה.
אם ניקח בחשבון שטראמפ גם מתכוון להחזיר את מלחמת הסחר לתמונה בשבועות הקרובים אז תרחיש הבסיס שלנו הוא שהפיצול הזה לא הולך להיעלם. ככל שהלחימה עם איראן תהיה קצרה כך גדלים הסיכויים שוורש יצליח להימנע מהעלאה, אבל ההסתברות להעלאת ריבית בספטמבר עדיין גבוהה מ-50%".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(2):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
2.שיטת ה- 50% בקיצור אני לא יודע כלוםניר 07/2026/21הגב לתגובה זו0 0בכול מצב צדקתיסגור
-
1.יש הסתערות על מט"ח זו הזדמנות שלא תשכחאלון פינקל 07/2026/21הגב לתגובה זו0 0מלחמה פערי ריבית ניכרים רכישות של בנק ישראל ותמיכה בייצוא וביקוש במחיר נוח וטוב אלה הן חלק מהסיבות..סגור
