השוק
יותר טוב משווייץ, פחות מדרום אפריקה: המדד שישראל בולטת בו
אחרי המקום הראשון בעולם בנכסים פיננסיים והמקום ה-18 בעושר הממוצע, דוח UBS חושף פרמטר נוסף שבו ישראל בולטת. מהו המדד המעניין ולמה דווקא כאן מספר גבוה הוא לא בהכרח בשורה טובה?
כבר הצגנו כאן שני חתכים מרתקים מתוך דוח העושר העולמי של בנק ההשקעות UBS לסוף 2025: את דירוג המדינות העשירות לפי עושר ממוצע וחציוני, שבו ישראל מדורגת 18 ו-24 בהתאמה, ואת הטבלה שבה ישראל מובילה את העולם כולו - שיעור הנכסים הפיננסיים מסך נכסי משקי הבית, 82.1%. אבל תמונת העושר של מדינה לא שלמה בלי הצד השני של המאזן. לצד הנכסים, לכל משק בית יש גם התחייבויות.
כאן נכנסת לתמונה טבלה נוספת בדוח, שמודדת פרמטר פשוט אך רב משמעות: שיעור החוב מתוך סך ההון ברוטו. כלומר, איזה חלק מהנכסים של משקי הבית במדינה ממומן למעשה בהלוואות - משכנתאות, אשראי צרכני, הלוואות בנקאיות וכל יתר ההתחייבויות.
זהו מדד המינוף של הכלכלה הביתית, והוא מספר לנו לא רק כמה רכוש יש לאזרחים, אלא כמה מהרכוש הזה באמת שייך להם. ככל שהשיעור גבוה יותר, כך העושר "נשען" יותר על אשראי.
בראש הרשימה שמציג הדוח ניצבת ברזיל עם 23.4%, ואחריה קפריסין (20.7%), שווייץ (20.5%), בריטניה (20%), קנדה (18.2%) ואוסטרליה (18%).
ישראל ממוקמת במקום השביעי עם 14.4%, ממש לפני דרום אפריקה (14%), צרפת (13.7%) ויפן (12.7%). מעניין לציין שבטקסט הדוח מזכיר UBS גם את נורווגיה, עם שיעור חוב העולה על רבע מסך ההון, לצד מדינות בקצה הנגדי של הסקאלה: מקסיקו עם 5.2% בלבד, סעודיה ואיחוד האמירויות סביב 6%, הונג קונג מתחת ל-7.5% ואיטליה קצת פחות מ-9%. בארה"ב, גרמניה וסין השיעור נע סביב 10% עד 11%.
המסקנה לגבי ישראל כפולה. מצד אחד, משקי הבית הישראלים ממונפים פחות מאלה בשווייץ, בבריטניה, בקנדה ובאוסטרליה. מצד שני, שיעור החוב בישראל גבוה מזה שבדרום אפריקה, בצרפת וביפן, וגבוה במידה ניכרת מהשיעורים בארה"ב ובגרמניה. ישראל לא במצב קיצוני, אך היא בהחלט בחלק העליון של הטבלה.
חוב כשלעצמו אינו דבר רע. משכנתה מאפשרת למשפחה לרכוש דירה עשרות שנים לפני שהיא מסוגלת לשלם עליה במזומן. אשראי זמין הוא סימן למערכת פיננסית מפותחת ולאמון של הבנקים בכושר ההחזר של הציבור. במדינות מתפתחות רבות שיעור החוב נמוך פשוט משום שקשה לקבל הלוואה, וזה לא בהכרח יתרון.
הבעיה מתחילה במינוף גבוה. שיעור חוב גדול משמעו שהעושר של משקי הבית תלוי יותר ביכולת ההחזר, ופחות בבעלות אמיתית על נכסים. כל עוד הכלכלה צומחת, השכר עולה והריבית סבירה, המערכת עובדת והלווים מחזירים את הכסף.
אבל בתקופת האטה, פיטורים או עליית ריבית חדה, התמונה מתהפכת: ההחזר החודשי מתייקר, חלק מהלווים מתקשים לעמוד בו, ואם מחירי הנכסים יורדים במקביל - שווי הנכס עלול להצטמצם מהר יותר מהחוב שנלקח כדי לממן אותו. זהו בדיוק המנגנון שהניע משברים פיננסיים בעבר.
שיעור החוב הגבוה יחסית משקף בעיקר את משקל המשכנתאות במאזן משק הבית, על רקע מחירי הדיור בישראל. מי שלקח משכנתה גדולה יחסית להכנסה פגיע יותר לתרחיש של עליית ריבית או ירידה בהכנסה.
הכלל הפשוט: חוב שנלקח לרכישת נכס שערכו נשמר לאורך זמן שונה מהותית מאשראי צרכני יקר, וכדאי לבדוק מדי פעם מה היחס בין ההתחייבויות שלכם לנכסים שלכם.
עוד ב-
השורה התחתונה: אחרי שראינו כמה נכסים יש לישראלים ואיך הם מפוזרים, המדד הזה משלים את התמונה - וכמו במאזן של כל חברה, מה שנמצא בצד ההתחייבויות חשוב לא פחות ממה שנמצא בצד הנכסים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.14% מינוף זו בשורה טובהגדעון 07/2026/25הגב לתגובה זו0 0* זה מנוף לצמיחה בשוק עולה (השוק העולמי עולה ברציפות מ 2008). * מעיד כי הישראלים אינם שמרנים ומוכנים להסתכן.סגור
