נתחיל עם השורה התחתונה: המחיר הממוצע של דירת 4 חדרים טיפוסית בירד ברבעון השני של 2026 בשיעור של 0.3% ביחס לרבעון הקודם, אבל בשיעור של 2.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד - כך קובע מכון אלרוב.

ירידה של 2.3% היא ירידה גבוהה יותר מהירידה שמחשב הלמ"ס, של 1.5% בשנה האחרונה. אבל שימו לב, וזה חשוב: כך או כך, לא מדובר בירידה דרמטית. ירידה של 2.3% במחירי הדירות, אומרת שמחיר של דירה ממוצע ירד בסך הכל ב-55 אלף שקל. נזכיר שרוב הדירות אינן כוללות מבצעי קבלן או הטבות מימון שמחלקים הקבלנים. בסך הכל, כ-10% מהדירות שנרכשות בישראל הן בהטבות. השאר דירות חדשות שמשולמות בשיטה ליניארית או דירות יד שנייה - שהן הרוב בשוק.

אפשר לראות כי הריבית הממוצעת על המשכנתאות עלתה במהלך הרבעון מרמה של 4.69% ברבעון הראשון של 2026 לרמה של 4.72% ברבעון השני של 2026. הריבית עדיין גבוהה וזה גורם לאנשים במקביל, ההכנסה הממוצעת של משקי הבית רשמה ברבעון השני של 2026 ירידה בשיעור ממוצע של 2.4% ביחס לרבעון הקודם ועליה של כ-0.8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

מחיר דירת 4 חדרים בישראל, לפי שנה

על מנת לנסות לבודד את השפעת כל אחד מהגורמים שמשפיעים על השוק (מחירי הדירות, ריבית המשכנתאות והכנסות משקי הבית) על המדדים, במכון בחנו מה היה קורה למדדים אם היה חל שינוי באחד מן הגורמים בלבד במהלך הרבעון השני של 2026, בעוד ששני הגורמים האחרים היו נותרים ללא שינוי.

נמצא כי העליה המזערית במדד ההחזר החודשי ברבעון השני בהשוואה לרבעון שקדם לו נובע ת בעיקר מהשפעת עליית הריבית. בהתייחס להון העצמי הנדרש לרכישת דירה, ניתן לראות שהגורמים שהובילו לעליה במדד הם ההכנסה והריבית. השפעת המחירים מיתנה את העלייה במדד הון העצמי הנדרש.

עוד ב-

דירת 4 חדרים בת"א נמכרה ב-13.5 מיליון שקל: הסיבה למחיר המפתיע

לכתבה המלאה

לסיום, נמצא כי גורם אחרון שראוי לציין, על אף שאינו משפיע ישירות על מדדי היכולת לרכוש דיור, הוא השינוי במספר העסקאות לרכישת דירות בישראל. ברבעון השני מספר העסקאות ב-12 הערים שנבדקו היה 6,461 עסקאות, ובראון היו כ-6,458 כאלה. אלה מספרים דומים מאוד למספר העסקאות ב-2025, שבו מחירי הדיור ירדו לפי הלמ"ס והמכון בצורה מינורית.