בעולם

יוליוס בר: למרות התמחורים הגבוהים, ההשקעה בתחום הזה מוצדקת

על פי הסקירה של בנק "יוליוס בר", טכנולוגיית הבינה המלאכותית עזרה לחשוף שתי פריצות קריטיות שלא זוהו במשך 14 שנים. כלכלני הבנק מדגישים: "אנו חוזרים על עמדתנו החיובית כלפי תחום אבטחת הסייבר"
יוליוס בר (צילום shutterstock)
על פי הסקירה שערך אנריקו צ׳ינלו, בכיר בבנק "יוליוס בר", טכנולוגיית הבינה מלאכותית סייעה לחשוף שתי פרצות קריטיות ב־PHP (שפת התכנות העומדת מאחורי כ־70% מאתרי האינטרנט), שלא זוהו במשך 14 שנים.
בתוך שעות מרגע החשיפה, מפתחים מיהרו לתקן את הקוד, בעוד שתוקפים מיהרו לנצל את הפרצות. הבינה המלאכותית מספקת כלים חדשים להגנה ולאיומים, ומצמצמת את חלון הזמן שבין הגילוי למתקפה. ההצדקה המבנית להשקעה באבטחת סייבר רק תתחזק, ותומכת בעמדתנו החיובית כלפי התחום למרות התמחורים הגבוהים.
מוקדם יותר השבוע, קרן PHP פרסמה תיקוני חירום לשתי פגיעויות קריטיות שהתגלו במנוע הליבה של PHP, שפת סקריפטים נפוצה העומדת מאחורי מרבית דפי האינטרנט ברשת (כ־70%). הפרצות, שעשויות להיות בין החמורות ביותר בהיסטוריה של התוכנה, עלולות לאפשר לתוקפים בלתי מורשים להריץ קוד בשרת המארח, ובכך לחשוף משתמשים לניסיונות חדירה ולהתקנת תוכנות זדוניות.
מעבר לחששות האבטחה, מה שהופך את האירוע לבולט הוא האופן שבו התגלו הפרצות הללו; לבינה המלאכותית היה תפקיד מרכזי בתהליך. Calif, חברה המתמחה במה שמכונה ״צוות אדום של בינה מלאכותית״ (כלומר, הדמיה של מתקפות יריבות מהעולם האמיתי כדי לאתר פרצות אבטחה לפני שגורמים זדוניים עושים זאת), זיהתה את הבעיה בתחילת אוגוסט באמצעות המודלים של OpenAI, כחלק מיוזמת ״Patch the Planet״ של OpenAI.
לדבריו, חברת אבטחה נוספת גילתה באופן עצמאי פרצות דומות כמה שבועות לאחר מכן, בסיוע שילוב של מודלים ציבוריים של בינה מלאכותית וכלים שפיתחה בעצמה. באופן בולט במיוחד, הבעיה בקוד של PHP לא זוהתה במשך כ־14 שנים לפני התגליות הללו. תרומתה של הבינה המלאכותית הייתה מרכזית בזיהוי הפרצות, אך היא לא הסתיימה בכך. מודלים של בינה מלאכותית שימשו גם לניתוח ולתעדוף תוכניות לצמצום הסיכונים, והפיקוח האנושי עדיין היה חיוני לקבלת ההחלטה הסופית בנוגע לתיקונים.
מן הצד השני, בעוד שמפתחים מיהרו לתקן את הפרצות ברחבי האינטרנט, הבינה המלאכותית גם סייעה לתוקפים שחיפשו נקודות שניתן לנצל. פלטפורמות לניטור פעילות ברשת זיהו מיליוני ניסיונות לניצול הפרצות בתוך כיום אחד מרגע החשיפה, כאשר ניסיונות הגישוש מצד תוקפים החלו בתוך שעות מפרסום הידיעה. חברות מחקר בתחום אבטחת הסייבר ספרו יותר מ־22 מיליון מופעים שעלולים להיות חשופים.
בעוד שהאירוע מדגיש כיצד בינה מלאכותית יכולה לסייע בזיהוי איומים, גם התוקפים מתקדמים באותו מסלול. במאי זוהה הניצול הראשון של פרצת יום אפס שנבנה באמצעות בינה מלאכותית. ביולי תיעדה Sysdig את מתקפת הסחיטה הראשונה באמצעות כופרה אוטומטית, שבה סוכן בינה מלאכותית הפעיל מאות פקודות כדי להתקדם בתוך הרשת של הקורבן. הערכות של קבוצות מחקר בתחום אבטחת הסייבר מצביעות על כך שאחת מכל ארבע פריצות זדוניות מתבצעת כיום בסיוע בינה מלאכותית, עלייה של יותר מ־50% בהשוואה לשנה שעברה.
אנריקו צ'ינלו, בכיר בבנק "יוליוס בר" ציין כי הבינה המלאכותית מצמצמת את הזמן שבין גילוי הפרצה לניצולה לשעות ספורות בלבד, ואולי אף לדקות, ומדגישה את הצורך הגובר בתיקונים אוטומטיים, בניהול פגיעויות, בהגנה על נקודות הקצה של הרשת ובזיהוי איומים בזמן אמת.
"עמדתנו מתחזקת גם בעקבות אירועים אחרונים שבהם סוכני בינה מלאכותית שלא עברו בדיקה נאותה ניגשו למספר גדול של חשבונות בנק בארה״ב, דבר המדגיש את הצורך בהגנה ובמנגנוני בטיחות, במיוחד עבור סוכנים אוטונומיים. חברות המתמקדות באופן בלעדי באבטחת סייבר הגיעו לתמחורים גבוהים, אך אנו מאמינים שההצדקה המבנית להשקעה בתחום נותרה ללא שינוי, ואולי אף התחזקה, בעקבות היכולות שהבינה המלאכותית מספקת. אנו חוזרים על עמדתנו החיובית כלפי תחום אבטחת הסייבר", כך מסר.
עקבו אחרינו
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה