השוק
הכלכלן הבכיר מזהיר: אחרי הורדת הריבית, זה הכיוון של בנק ישראל
למרות רצף ההורדות האחרון, בסקירה השבועית של עפר קליין עולים סימני שאלה מדאיגים לגבי עתיד הריבית בארץ ובעולם בצל הזינוק המחודש במחירי הנפט והאנרגיה
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, ערך סקירה שבועית בה התייחס להחלטת הריבית של בנק ישראל, הפחתת מס הבלו וירידת מחירי הדלק, נתוני הרכישות באשראי ושוק העבודה, דוח התעסוקה בארה"ב, מדד המחירים לצרכן שיפורסם השבווע ועוד.
"ישראל ושאר העולם: אומנם בנק ישראל הוריד את הריבית בשבוע שעבר בפעם השלישית ברציפות, אך הכיוון קדימה נעשה פחות ברור. בארה"ב דוח תעסוקה העלה את הציפיות להעלאת ריבית כבר בשבוע הבא, וכעת השווקים במתח לקראת מדד המחירים לצרכן ביום שישי. נתון גבוה עשוי להחזיר את הפד למסלול העלאות לראשונה מאז קיץ 2023 ואילו נתון מתון יאפשר לו להמתין.
בגוש האירו העלאת הריבית ביום חמישי הזה כבר כמעט מובטחת והשאלה האמיתית היא אם זו תהיה האחרונה השנה. ברקע, חילופי האש במפרץ הפרסי תרמו לכך שמחיר חבית הנפט שוב מתקרב ל-100 דולר ובכך מתחזקת ההערכה שהאינפלציה והציפיות לאינפלציה יישארו גבוהות, ואיתן גם הציפיות לריבית גבוהה יותר ברחבי העולם.
בנק ישראל עם היד על ההגה והרגל על דוושת הגז: בנק ישראל הוריד את הריבית ברבע נקודת אחוז ל-3.25%, הורדה שלישית ברציפות בהחלטה שתומחרה בהסתברות של כ- 50% בשווקים. מה שהכריע הוא סביבת האינפלציה שירדה ל-1.5%, וההערכה שהפעילות המקומית חלשה יותר מכפי שעולה מנתון הצמיחה החזר לרבעון השני.
במבט קדימה אנו מעריכים שבנק ישראל ייקח פסק זמן ולכן להערכתנו הריבית צפויה להישאר ללא שינוי בהחלטה הבאה באוקטובר ואולי גם בהחלטה שאחריה (בנובמבר). הסיכון המרכזי לתחזית הוא עליית ריבית בארה"ב שתצמצם את מרחב התמרון העתידי של בנק ישראל. התזמון אומנם הוקדם מעט אבל ההערכה שלנו לריבית בעוד שישה חודשים (סוף רבעון ראשון 2027) הייתה ונותרת על 3.0%.
בעקבות החלטת שר האוצר להפחית את הבלו על מחיר הדלק בחצי שקל החל מהשבוע (ועד סוף אוקטובר), התחזית שלנו לספטמבר יורדת למינוס 0.3%. התחזית ל-12 המדדים הבאים נשארת סביב 1.9% (קרוב למרכז היעד של בנק ישראל), בהנחה שמדד נובמבר יהיה גבוה יותר עם תום ההפחתה הזמנית בבלו.
קיץ חם באוויר. התיירות היוצאת שברה שיא באוגוסט: התיירות הנכנסת המשיכה להתאושש באוגוסט מהשפל שנרשם במרץ השנה אך התמונה עדיין חלשה מאוד. מנגד, יציאת הישראלים לחו"ל המשיכה לעלות בחדות כאשר באוגוסט כ-1.2 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בטיסות, שיא של כל הזמנים וזאת למרות השיבושים, העומס והמחירים הגבוהים.
נתונים ריאליים מעורבים בישראל: נתוני הרכישות הריאליות בכרטיסי אשראי ליולי הצביעו על ירידה קלה של 1% לעומת יוני, והנתונים הנומינליים הראשוניים לאוגוסט מצביעים על קצב רכישות דומה לזה שנרשם ביולי. התמונה הכוללת היא של יציבות בצריכה הפרטית אך גם ללא סימנים ברורים להאצה.
נתוני השכר האחרונים מציגים תמונה מעורבת. ביוני עמד קצב עליית השכר הממוצע של העובדים הישראלים על כמעט 8%, אך ביולי הוא התמתן במידה ניכרת (אך עדיין מאוד גבוהה). במקביל, מספר המשרות של עובדים ישראלים עלה בשיעור מתון ונותר כמעט ללא שינוי בהשוואה ליולי אשתקד. מאחר שמדובר באומדן ראשוני מוקדם לקבוע שהלחצים בשוק העבודה נעלמו.
בעולם: דוח התעסוקה החזק בארה"ב מקרב את העלאת הריבית, אך האינפלציה בשישי תהיה הגורם המכריע: דוח התעסוקה הפתיע לחיוב כאשר באוגוסט נוספו 162 אלף משרות (122 אלף בסקטור הפרטי) כמעט פי-3 מהתחזיות המוקדמות והאבטלה נשארה על 4.1% (4.14% לייתר דיוק). אבל במבט מעמיק מתקבלת תמונה חלשה הרבה יותר כאשר כמעט שני שליש מתוספת המשרות התרכזו במסעדות, במלונאות ובחינוך ברשויות המקומיות. זהו דוח סביר שמסיר את החשש המיידי מפני הידרדרות בשוק העבודה (לאחר הדוח החלש במיוחד בחודש הקודם) אך אינו אינפלציוני דיו כדי להכריע לבדו לטובת העלאת ריבית.
גם סנטימנט החברות הציג תמונה חיובית כאשר מדד מנהלי הרכש של מכון ISM לענפי השירותים עלה יותר מהצפי באוגוסט ל-55.4 נקודות ותת סעיף המחירים הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. כלומר הכלכלה ממשיכה לצמוח אך הלחץ במחירי השירותים ובתשומות עדיין לא נעלם.
לכן מדד המחירים לצרכן שיתפרסם ביום שישי הוא האירוע המרכזי של השבוע. עיקר תשומת הלב תופנה למדד הליבה שצפוי לעלות ב-0.2%. נתון בהתאם לצפי (ובוודאי נמוך ממנו) יחזק את הקולות התומכים בהשארת הריבית ללא שינוי, כפי שעלה גם מנאומו של כריסטופר וולר בשבוע האחרון (מבעלי זכות ההצבעה הקבועים בוועדה).
מנגד, הפתעה כלפי מעלה תחזיר את תרחיש ההעלאה למרכז הבמה. מאחר שזהו הפרסום המשמעותי האחרון לפני החלטת הריבית ביום רביעי שלאחר מכן, סטייה מהצפי בכל אחד מהכיוונים עשויה לשנות מהותית את ההסתברויות המתומחרות בשוק לקראתה.
בגוש האירו ההעלאה בחמישי הזה כמעט סגורה, השאלה היא מה יקרה אחריה: הבנק המרכזי בגוש האירו צפוי להעלות ביום חמישי את ריבית הפיקדונות ל-2.5%, כאשר המהלך מתומחר במלואו בשוק. האינפלציה עלתה באוגוסט ל-3.3% (אומדן ראשוני) אך מרבית העלייה נבעה מהתייקרות האנרגיה בעוד שאינפלציית הליבה ירדה ל-2.4%, נמוך מהצפי.
בינתיים אין עדות ברורה לכך שהזעזוע במחירי האנרגיה מחלחל באופן רחב למחירי השירותים. עם זאת הסיכון אינו מוגבל לנפט כאשר רמות אחסון הגז באירופה נותרו נמוכות ומחירי המזון בעולם עלו. בהיעדר התקדמות מדינית עם איראן או רוסיה קשה לבנות על ירידה מהירה ומשמעותית במחירי האנרגיה.
לפיכך הפוקוס להערכתנו יהיה על דברי נגידת הבנק ולתחזיות המעודכנות. השאלה המרכזית היא האם הבנק יציג את המהלך כהעלאה אחרונה שלאחריה תקופת המתנה, או ישאיר דלת פתוחה להמשך העלאות עוד השנה.
ברקע נמשכת מגמת העלייה בתשואות האג"ח, אך חלק מהעלייה באירופה נובע מגורמים מקומיים. בצרפת התרחבות פערי התשואות משקפת בעיקר חששות תקציביים ופוליטיים לקראת התקציב הבא והבחירות ב-2027, ובאיטליה בולטת הרגישות הגבוהה יותר למחירי הנפט והגז.
ועוד קצת צרות של אחרים, בקנדה הריבית ללא שינוי, אך הנגיד נקט בטון ניצי: הבנק המרכזי של קנדה השאיר את הריבית ללא שינוי על 2.25% בהתאם לצפי, עם זאת המסר היה ניצי יותר מההחלטה עצמה. הנגיד הדגיש שאם האינפלציה תישאר גבוהה (3%) הבנק יהיה מוכן להעלות את הריבית ואף לעשות זאת יותר מפעם אחת, זאת למרות החששות מפגיעה כלכלית כתוצאה מהמכסים ההדדיים מול ארה"ב.
עוד ב-
למרות הטון הניצי ונתוני הצמיחה הטובים מהצפי לרבעון השני (3.3% בשיעור שנתי), להערכתנו הבנק לא ימהר להעלות את הריבית בפועל. האינפלציה מרוכזת כמעט כולה במחירי האנרגיה, קצב עליית השכר התמתן ל-2% ודוח התעסוקה האחרון לאוגוסט היה מאכזב. לכן ולנוכח אי הוודאות סביב המכסים קשה לראות את הבנק מעלה את הריבית בקרוב".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
