כל עצמאי ובעל עסק מכיר את הנוסחה השגרתית: קונים ציוד משרדי, משלמים לספקים ומממנים הוצאות שוטפות בכרטיס האשראי העסקי. ההוצאה מוכרת לצורכי מס ומפחיתה את חבות המס של העסק, אך במקביל מתרחש מנגנון שקט ומתגמל שמרפד את החשבון הפרטי. הנקודות שנצברות ברקע – כרטיסי טיסה, שוברי קניות והטבות לייפסטייל – זורמות ישירות אל כיסו הפרטי של בעל העסק, ללא שום תיעוד או מיסוי.

כך נוצרת אנומליה פיננסית: העסק מנכה את ההוצאה כחוק, בעוד בעלי העסק ומשפחתם נהנים מטיסות אקזוטיות ורכישות פרטיות. מדובר בערבוב קלאסי בין הפעילות העסקית לחיים הפרטיים, שבו העסק נושא בעלות, והפרט קוטף את הפירות.

כפי שנחשף הבוקר (חמישי) ב"דה מרקר", מתחת למנגנוני הצבירה המשומנים של מועדוני האשראי מסתתרת לקונת מס רוחבית. לפי עמדתה הרשמית של רשות המסים, הטבה שנצברה בעקבות הוצאה עסקית נחשבת הכנסה חייבת במס לכל דבר ועניין, והנישום מחויב לדווח עליה. בפועל, המציאות בשטח שונה לחלוטין. הערכות בענף מעידות כי שיעור הדיווח שואף לאפס, בין היתר בשל הקושי הפרקטי לנטר ולזקוף שווי לנקודות הבודדות ברצף הקניות.

התופעה הזו אינה מוגבלת לכרטיסי פליי קארד של אל על, אלא מקיפה את כלל כרטיסי האשראי הצוברים בשוק, כגון FlyAll ו"קאש פרו" של כאל או SKYMAX של מקס. עבור חברות האשראי וחברות התעופה, המועדונים הללו מהווים מנוע צמיחה רווחי במיוחד שמכניס עשרות מיליוני דולרים.

עוד ב-

מהפכה במועדון הנוסע המתמיד של אל על: כך תצברו מיליוני נקודות

לכתבה המלאה

אם רשות המסים תבחר להדק את האכיפה ולסתום את הפרצה, היא אמנם תעשיר את קופת המדינה, אך עשויה לסדוק את האטרקטיביות של הכרטיסים הצוברים ולטלטל את מודל הרווחיות של מועדוני הלקוחות בישראל. מאל על וחברות כרטיסי האשראי לא נמסרה תגובה.