השוק

קרן פימי מגיבה להתנגדות לעסקת צים: "הנחות שגויות מהיסוד"

מכירת ענקית הספנות הישראלית להאפאג-לויד הגרמנית ולקרן פימי נראית כאילו היא רק הולכת ומתרחקת, כשהממשלה מתנגדת והדיון המכריע נדחה לספטמבר. למה המדינה חוששת, ומה עומד מאחורי המאבק על הנכס האסטרטגי הזה?
צים (צילום ויקיפדיה/ Mike Baird)
עסקת המכירה של חברת הספנות צים - אחת מעסקאות הענק הבולטות בשוק ההון הישראלי בשנים האחרונות - נכנסת לרגעים הקריטיים שלה, וכרגע נראה היא מתרחקת יותר מאשר מתקרבת לסגירה.
במרכז הסיפור עומדת הצעת הרכישה של ענקית הספנות הגרמנית האפאג-לויד (Hapag-Lloyd) יחד עם קרן ההשקעות הישראלית פימי, בשווי כולל של 4.2 מיליארד דולר, שנחתמה בפברואר. מנגד ניצבת חזית ממשלתית רחבה, שרואה במכירה סיכון אסטרטגי לריבונות הימית של ישראל.
המנגנון הרגולטורי שאמור להכריע בעסקה מורכב משמונה גורמים ממשלתיים, שכל אחד מהם נדרש להעביר חוות דעת. פגישה מרכזית של הגורמים הללו, שהייתה אמורה להתקיים, לא התקיימה.
בינתיים כבר מסתמן רוב ברור נגד אישור העסקה, ורק לאחריה ייערך שימוע ברשות החברות - שם יקבלו האפאג-לויד ופימי הזדמנות אחרונה להציג את עמדתן ולנסות לשנות את כיוון ההחלטה.
התמונה הנוכחית ברורה: משרד הביטחון, משרד הכלכלה, משרד החקלאות ובעיקר משרד התחבורה מתנגדים לעסקה. שני הגופים היחידים שטרם גיבשו עמדה רשמית הם משרד האוצר והמטה לביטחון לאומי, אך גם באוצר ידועה התנגדותו של אגף החשב הכללי. כך שנכון להיום, נראה שיש יותר סיכויים שהעסקה לא תאושר.
הבלם המרכזי בדרכה של העסקה הוא רשות הספנות והנמלים (רספ"ן), הגוף המקצועי שעליו נשענים רוב משרדי הממשלה - גם אם לא באופן פורמלי. ראש הרשות, צדוק רדקר, שלח בשבוע שעבר חוות דעת שנייה בנושא, ובה חזר וקבע נחרצות כי אין לאשר את העסקה.
חוות הדעת הזו נשלחה דווקא לאחר שהרוכשות הגישו מצגת מפורטת שנועדה לשכנע בכדאיות המהלך. במסגרתה התחייבה האפאג-לויד להקים "אזור ישראלי" חדש בצים עם 200 משרות, מרכז טכנולוגי שיעסיק 250 עד 300 עובדים במשרה מלאה, וכן להעניק ביטחון תעסוקתי לעובדים למשך עשר שנים.
צים ישראל החדשה, שתופרד מהחברה הבינלאומית, הוצגה כחברה שכל פעילותה תתמקד בישראל (לעומת כרבע כיום), תחזיק ב-16 אוניות, ותתחיל את דרכה ללא חוב כלל - זאת לעומת חוב של 2.9 מיליארד דולר שרובץ על צים כיום.
אך רדקר לא השתכנע. בחוות דעתו קבע כי המידע הנוסף לא משנה את התמונה, ומשקלם המצטבר של הנתונים החיוביים מוגבל ביחס לסוגיות היסוד. לטענתו, גם אם תקום חברה ישראלית נפרדת, נותרת תלות עמוקה בגורם זר: השליטה בקיבולת, בגישה לרשת הקווים הבינלאומית ובתשתיות ההפעלה נשארת בידי האפאג-לויד. לא ברור מה העניין של מדינת ישראל בקווין בינלאומיים שלא נוגעים לה, אך בכל זאת מסתמן שזהו אחד מהגורמים עליהם מבוססת ההתנגדות.
ההתנגדות ניזונה גם מזהות בעלי המניות בחברה הרוכשת. על פי דיווח בעיתון הגרמני "בילד", קרנות העושר של קטאר וסעודיה - המחזיקות בחלק ניכר ממניות האפאג-לויד - דווקא ניסו לבלום את המיזוג. אך בישראל החשש הפוך: העברת נכס ימי אסטרטגי לידי תאגיד שבו למדינות אלה החזקה משמעותית עלולה, לפי הממסד הביטחוני, לפגוע ביכולת של ישראל לשלוט בנתיבי האספקה שלה בשעת חירום.
שר הביטחון ישראל כ"ץ כבר הבהיר כי בכוונת המדינה להפעיל במידת הצורך את "מניית הזהב" - כלי משפטי שמאפשר להטיל וטו על העסקה מטעמים ביטחוניים.
בקרב הרוכשות שוררת תחושת תסכול עמוקה. הטענה המרכזית שלהן היא שהמדינה כלל לא בחנה את העסקה לעומק, ושההחלטה המסתמנת מתגבשת ללא דיון ענייני אחד ומסתמכת על עמדת הרספ"ן בלבד. הרוכשות מצביעות על כך שכבר סיפקו חוות דעת תומכות משלושה גורמים אובייקטיביים - פירמת הייעוץ BCG, משרד ארנסט אנד יאנג, ומי שכיהן בעבר כראש רשות הספנות.
מסביבת הורכשות נטען כי דווקא צים החדשה תהיה חזקה יותר: היקף פעילותה בישראל צפוי לגדול פי 2.5, היא מתחילה את דרכה ללא חובות (בעוד המבנה הקיים נושא תשלומי חכירה וחוב של כ-1.4 מיליארד דולר בתחילת השנה), ומגובה בתוכנית עסקית לעשור עם מנגנוני הגנה. בנוגע ל"מניית הזהב", נטען כי המנגנון הקיים היום לא אפקטיבי - למשל, הוא לא מונע מגורם זר לרכוש נתח משמעותי מהחברה - ואילו המנגנון החדש שעוצב סוגר את הפרצות האלו לחלוטין.
מעבר לדרמה העסקית והביטחונית, לסיפור הזה יש שורה תחתונה כלכלית. צים היא חברה ציבורית שנסחרת בארה"ב, וגורלה של עסקה בהיקף 4.2 מיליארד דולר משפיע ישירות על בעלי המניות - ובעקיפין על ציבור החוסכים, שכן קרנות פנסיה, גמל והשתלמות מחזיקות בחשיפה למניה. בעלי המניות של צים כבר אישרו את המיזוג ברוב גורף של קורב ל-100%, ובלימה ממשלתית עשויה להשאיר אותם עם חברה שנושאת חוב כבד במקום אקזיט בפרמיה משמעותית.
מעבר לכך, השאלה העקרונית שהעסקה מציפה נוגעת לכל אזרח: כיצד מאזנת המדינה בין האינטרס הכלכלי של בעלי המניות לבין שיקולי ביטחון לאומי וריבונות. ההכרעה לא רק תקבע את גורלה של צים, אלא גם תשדר מסר לשוק ההון על מידת ההתערבות הממשלתית בעסקאות מסוג זה בעתיד.
מקרן פימי נמסר: "עמדת רשות הספנות נשענת על הנחות עובדתיות שגויות מהיסוד. עד היום התקיימה עם מנהל הרשות פגישה כללית אחת בלבד. הרשות אמרה שיש לה שאלות נוספות, אך אלה לא נשאלו עד היום. לאורך התהליך פימי ביצעה שיפורים והתאמות משמעותיים במתווה כדי לתת מענה לחששות שהועלו, ומסרה חוות דעת חיצוניות מגופים מובילים וכ-600 דפי תשובות. קשה להשתחרר מהרושם שאין ברשות רצון אמיתי להחזיר שליטה ישראלית לחברת ספנות ישראלית (צים החדשה), מול שליטה זרה של 88% כיום, לשמר את עתיד הספנות והימאים בישראל ולברר את העובדות.
פימי מבקשת לקיים פגישות עומק, להציג את מלוא העבודות והמסמכים ולהשיב לכל שאלה. צים החדשה תהיה חברה ישראלית עצמאית וחזקה בכל רבדי פעילותה, ללא תלות בגורם זר. קווי הספנות של צים החדשה כוללים את הפעילות לישראל, כולל הים התיכון, נמלי שטעון מרכזיים וארצות הברית. השליטה בעסקי הליבה, בפעילות, באסטרטגיה ובצמיחה העתידית תהיה בידיה בלבד, החברה תהיה ללא חוב ומערכת המידע שלה מוכחת ונפוצה בעולם.
החשש מתחדד נוכח העובדה שמנהל הרשות הביע את עמדתו כבר ב 15 בפברואר, עוד לפני פרסום העסקה ומבלי שידע את פרטיה. מנגד, מנהל הרשות הקודם, ד״ר רב חובל בכיר יגאל מאור, הציג עמדה מקצועית מפורטת והפוכה. אנו משוכנעים שבחינה מקצועית של מלוא החומר ושל העסקה במתכונתה הנוכחית תוכיח כי צים החדשה מהווה שדרוג משמעותי לביטחון ולאינטרסים הלאומיים של ישראל".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה