הדו"ח השבועי של בית ההשקעות לידר שוקי הון, שפורסם היום (ראשון), מציג תמונה מעורבת של המשק הישראלי. מצד אחד, נתוני האינפלציה, התחזקות השקל, הגידול בהכנסות המדינה ממסים והתרחבות היבוא מצביעים על תנאים שעשויים לאפשר הקלה במדיניות הריבית. מצד שני, אמון הצרכנים ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2025, על רקע חששות ביטחוניים וכלכליים.

אחד הנתונים המרכזיים בסקירה הוא מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, שעלה ב-0.3% בלבד. בעקבות זאת ירד קצב האינפלציה השנתי ל-1.5%, לעומת 1.6% בחודש הקודם. גם אינפלציית הליבה, ללא אנרגיה ופירות וירקות, ירדה ל-1.4% בלבד, ומתקרבת לגבול התחתון של יעד בנק ישראל, שנע בין 1% ל-3%.

בלידר מעריכים כי שילוב של אינפלציה מתונה והתחזקות השקל תומך בהפחתת ריבית בנק ישראל ב-1 בספטמבר. השקל התחזק ב-3.6% מסוף יולי מול סל המטבעות, וב-11% במהלך השנה האחרונה. בבית ההשקעות מעריכים כי תיתכן גם הפחתת ריבית נוספת עד תחילת 2027.

גם בשוק הדיור נרשמה תמונה מעניינת. מכירות הדירות החדשות ירדו ביוני ב-18% לעומת מאי, אך עדיין היו גבוהות ב-24% מהממוצע של 2025. מחירי הדירות לרכישה נותרו יציבים יחסית, כאשר נרשמה ירידה שנתית של 1.5%. בלידר מעריכים כי ירידת ריבית והפסקת האש עשויות להגדיל מחדש את הביקוש לדירות ולהפעיל לחץ מחודש על המחירים.

בגזרת הפעילות הכלכלית, היצוא התעשייתי ירד ביולי ב-10% לעומת יוני, אך עדיין היה גבוה ב-10% מתחילת השנה וב-20% לעומת יולי 2025. במקביל, יבוא מוצרי הצריכה עלה ב-13%, יבוא חומרי הגלם גדל ב-8% ויבוא המכונות עלה ב-9%, נתונים שמצביעים על פעילות ערה יותר במשק.

גם מצבה התקציבי של המדינה ממשיך להציג נתונים חיוביים. הגירעון נותר ביולי על 3.3% תוצר בחישוב שנתי, בעוד שהכנסות המדינה ממסים גדלו ב-14.5% מתחילת השנה. עם זאת, בלידר מזהירים כי חלק מהגידול בהכנסות עשוי להיות חד פעמי, בין היתר בעקבות עסקאות אקזיט גדולות כמו WIZ. לכן, גם אם הגירעון ב-2026 צפוי לעמוד על כ־4.6% תוצר, מתחת ליעד, ייתכן שבתקציב 2027 יידרשו התאמות פיסקליות.

מנגד, אמון הציבור אינו משקף את השיפור בנתונים הפיננסיים. מדד האמון הצרכני ירד ביולי ל-22 נקודות שליליות, הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2025. הציפיות למצב הכלכלי של המדינה בשנה הקרובה ירדו אף הן ל-40 נקודות שליליות. בלידר מייחסים זאת, בין היתר, לחשש מהסלמה מחודשת מול איראן ולחשש מפני גזירות כלכליות לאחר הבחירות.

גם בארה"ב נרשמה התמתנות באינפלציה. מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-0.1%, בעוד שאינפלציית הליבה ירדה ל-2.5% בחישוב שנתי. במקביל, המכירות הקמעונאיות בליבה ירדו ב-0.4%, ובמונחים ריאליים הירידה עמדה על 0.6%. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד ל-51 נקודות.

השילוב בין התמתנות האינפלציה לבין חולשה מסוימת בצריכה האמריקנית עשוי להפחית את הלחץ על הפדרל ריזרב להקשיח את המדיניות. מבחינת ישראל, מדובר בגורם נוסף שעשוי לאפשר לבנק ישראל להתקדם עם הורדת ריבית.

עוד ב-

הפסדי ענק של 43 מיליארד יורו: העסקים שקורסים בגלל החום

לכתבה המלאה

כך מתקבלת תמונה מורכבת: הנתונים הכלכליים המרכזיים מספקים לבנק ישראל מרחב פעולה לקראת הורדת ריבית, אך הציבור הישראלי עדיין מגלה חשש משמעותי מהמצב הכלכלי והביטחוני. במקביל, שוק הדיור עשוי לקבל דחיפה מחודשת עם ירידת הריבית, בעוד שהממשלה תידרש לבחון בזהירות את מקורות ההכנסה שלה לקראת תקציב 2027.