בנק לאומי תובע את מטא: "משתפת פעולה בהונאת הלקוחות"
הבנק הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה חריגה נגד ענקית המדיה החברתית והטכנולוגיה, בטענה שהיא מרוויחה מפרסומות מזויפות שמתחזות ללאומי וגוזלות כסף מהלקוחות. ביולי לבדו אותרו 243 מקרים, זינוק של מאות אחוזים. אבל האם לבנק יש סיכוי מול תאגיד שהמערך המשפטי שלו גדול פי כמה משלו?
מארק צוקרברג, חנן פרידמן (צילום אורן דאי, shutterstock)
בנק לאומי הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך כ-26 מיליון שקל נגד מטא, החברה שמפעילה את פייסבוק ואינסטגרם, בטענה שהיא מאפשרת באופן שיטתי הפצה של פרסומות הונאה ממומנות שמתחזות לבנק, ובכך מסייעת לגזול כסף מהלקוחות בזמן שהיא עצמה גורפת רווחים. לפי הבנק, חרף פניות חוזרות מצדו מטא לא עצרה את התופעה, שהחריפה דרמטית בחודש יולי.
בלב התביעה, שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין גורניצקי (עופר פליישר, סיוון ברש ויהונתן שולמן), עומדת טענה חריפה: "מטא, ביודעין ומתוך שיקולי בצע כסף, משתפת פעולה בהונאת לקוחות הבנק". לצד כתב התביעה צירף לאומי שורה של דוגמאות מהחודשים האחרונים: פרסומת שהבטיחה "500 שקל מתנה ללקוחות לאומי" לקניות ברמי לוי, מודעה שהגרילה כביכול רכב BMW i5, ופרסומת ל"שעון חכם במתנה" ללקוחות הבנק בלבד.
לטענת הבנק, מדובר במודעות שסימני הזיוף בהן בולטים לעין: שמות דומיינים חשודים, שגיאות כתיב בשם הבנק (למשל "Liumei" במקום Leumi), קישורים לא רשמיים ואפילו שימוש בטכנולוגיית דיפ-פייק.
"אין צורך בעבודת 'בילוש' מיוחדת על מנת לזהות את הסימנים המחשידים", נכתב בתביעה. המנגנון עצמו מוכר: הגולש נחשף למודעה שנראית לגיטימית, לוחץ עליה, מגיע לאתר פישינג שמחקה את הבנק ומוסר שם פרטים אישיים, מספר חשבון או קוד חד-פעמי, ובכך פותח לנוכלים דלת לחשבון.
לאומי מסביר שהתביעה הוגשה בעקבות החמרה חדה. לפי הבנק, "בחודש יולי לבדו אותרו 243 מקרים של פרסומי הונאה", יותר ממאה מקרים מעבר לכל שאותרו במחצית הראשונה של 2026 כולה, מה שמשקף לדבריו עלייה של מאות אחוזים בהשוואה לממוצע החודשי.
הבנק מוסיף שבפעולותיו שלו בלבד מנע באותה תקופה נזקים בהיקף מצטבר של כ-9.2 מיליון שקל. במילים אחרות, הטענה המרכזית היא שהנטל נופל על הבנק ועל הלקוחות בזמן שמטא נהנית מהכנסות הפרסום.
מטא היא תאגיד עולמי שמכניס מעל 200 מיליארד דולר בשנה, עם מערך משפטי גדול בהרבה מזה של לאומי. בארה"ב היא נהנית מחסינות כמעט אוטומטית מכוח "סעיף 230", שמגן על פלטפורמות מקוונות מפני אחריות לתוכן שמפרסם צד שלישי, ולאחרונה אף הצליחה לסלק על בסיסו תביעת התחזות דומה.
גם בישראל, שאין בה מקבילה לסעיף 230, בתי המשפט נזהרו עד כה מהטלת אחריות מלאה על פלטפורמות מהסוג הזה.
ובכל זאת, אם לא היה כאן קייס סביר, ספק אם לאומי היה טורח להגיש תביעה נגד יריבה כזו. נקודת המפתח היא ההבחנה בין "צינור" פסיבי לבין גורם אקטיבי שמודע בפועל לתוכן, מטרגט אותו לקהל ישראלי בעברית ומרוויח ממנו ישירות.
זו בדיוק החזית שבה מנסים תובעים ברחבי העולם לפרוץ את המגן המשפטי: נגד מטא מתנהלות תביעות דומות בארה"ב, אוסטרליה ובריטניה, ולפי דיווחים על מסמכים פנימיים, כעשירית מהכנסותיה, כ-16 מיליארד דולר, מיוחסת לפרסום הונאה. בישראל כבר תלויה ועומדת בקשה לתובענה ייצוגית נגד מטא באותו עניין.
מעבר לדרמה המשפטית, המסר לצרכן חד: פרסומות ההונאה נעשות משוכללות יותר, מדויקות יותר ומכוונות היטב לקהל ישראלי דובר עברית. גם אם לאומי ינצח, ההגנה הטובה ביותר נשארת חשדנות בסיסית: בנק לא מגריל מכוניות בפייסבוק, לא שולח "שעון חכם במתנה", ולעולם לא יבקש קוד חד-פעמי או פרטי חשבון דרך קישור במודעה ממומנת.
