השוק
כלכלת בחירות בדרך: באילו אפיקים כדאי לכם להשקיע עכשיו בישראל?
תוצאות הבחירות הותירו את השווקים בישראל בערפל כבד. בפסגות מנתחים את השפעת אי-הוודאות הפוליטית על הכלכלה, ממליצים על מח"מ קצר-בינוני באג"ח ומזהירים מפני גירעון מבני עמוק. במקביל: האם הנתונים המעולים מארה"ב מסתירים את תחילתה של ההאטה?
כששאלו פעם את פפ גווארדיולה במסיבת עיתונאים מה גרם לקבוצה שלו להפסיד, הטעויות בהגנה או חוסר המחץ בהתקפה, הוא ענה שהסיבה האמיתית להפסד הייתה שהקבוצה השנייה הבקיעה יותר שערים.
ההתייחסות בתקשורת להתנהלות השווקים בישראל בשבוע שעבר, בימים שלאחר הבחירות, מזכירה בדיוק את אותה מסיבת עיתונאים. אם תשאלו את צופי ערוץ 11 למה השווקים ירדו, הם כנראה יאמרו שזה בגלל חוסר הוודאות והסיכויים הגבוהים לאי הכרעה ובחירות חוזרות.
אם תשאלו את צופי ערוץ 12, הם כנראה יאמרו שזה בגלל שהסיכוי לממשלת ימין גדל. אם תשאלו את צופי ערוץ 13, הם כנראה יאמרו שזה בגלל שהסיכוי לממשלת מיעוט שנשענת על מפלגות ערביות גדל. אם תשאלו את צופה ערוץ 16 הוא כנראה יאמר "היי, איך מצאת אותי?". השורה התחתונה היא שהשווקים לא אהבו את תוצאות הבחירות, ואת הסיבה לכך אפשר להתאים לכל נרטיב שתבחרו.
אבל מה עושים עם זה קדימה? בבית ההשקעות פסגות מנתחים: "מכיוון שאנו לא מומחים פוליטיים, וגם אלו לא תמיד מצליחים להעריך את ההתפתחויות העתידיות, נימנע מלתת הסתברויות לכל אחד מהתרחישים השונים להתרת הפלונטר הפוליטי שישראל נקלעה אליו. עם זאת, ישנם שלושה דברים שאנו מרגישים בנוח לקחת בחשבון במסגרת הנחות הבסיס שלנו.
ראשית, בטווח הקצר אי הוודאות תישאר גבוהה מאוד, וכתוצאה מכך גם התנודתיות בשווקים תיוותר גבוהה. שנית, ההסתברות לבחירות חוזרות בכל זאת נראית גבוהה יותר מזו של שאר התרחישים. שלישית, האפשרות להפחתת ריבית בחודשים הקרובים ירדה לגמרי מהשולחן.
בהינתן כל אלו, ישנן מספר מסקנות שרלוונטיות לתיק האג"ח בישראל. המסקנה הראשונה, שרק הולכת ומתחדדת, היא שיחס הסיכוי/סיכון באג"ח הארוכות בישראל פשוט לא אטרקטיבי וששיפוע העקום צריך להיות גבוה יותר.
הסיבה המרכזית לכך היא שהאתגר הפיסקאלי שעומד בפני ישראל מורכב במיוחד לאור הצרכים הגבוהים של מערכת הביטחון. כדי לאפשר גידול של תקציב הביטחון בהיקף של 300 מיליארד שקל על פני 10 שנים, יש צורך בהתאמות משמעותיות הן בצד המיסים והן בצד ההוצאות.
התאמות בסדרי גודל כאלו אינן קלות ליישום, ולכן סביר להניח שהגירעון המבני של ישראל יהיה גבוה יותר בשנים הבאות. האתגר הפיסקאלי ותוצאות הבחירות צפויים גם לדחות כל מהלך של בנק ישראל עד שיהיה אופק ברור לתקציב. בהתאם לכך, אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ קצר-בינוני של כ-3 שנים.
המסקנה השנייה היא שהעדיפות לרכיב השקלי גדלה בעקבות תוצאות הבחירות. מסקנה זו נשענת על ההנחה שההסתברות לבחירות חוזרות גבוהה, מה שמותיר את כל הצדדים במצב של "כלכלת בחירות".
הקואליציה מנסה למנוע עליות מחירים (לדוגמה במחירי הדלק) והאופוזיציה מבליטה את יוקר המחיה. בנוסף, כל עוד לא קמה ממשלה אין תקציב, ומשרדי הממשלה עובדים על פי תקציב המשכי, שפוגע בעיקר בתקציבי ההשקעות. בהתאם לכך, תקציב המשכי הוא גם דפלציוני בטווח הקצר. אנו משנים את ההמלצה שלנו מהעדפת האפיק הצמוד לאיזון בין האפיק הצמוד והשקלי.
הצמיחה בארה"ב: אמריקה איז גרייט אגיין? לקראת הבחירות לאמצע הכהונה בארה"ב, נתוני התוצר של הרבעון השלישי הם הנתון הכלכלי המשמעותי האחרון שמתפרסם. על פני השטח, התמונה חיובית באופן חד משמעי. התוצר צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 3.4%, הקצב המהיר ביותר מזה שנה. גם המכירות הסופיות לביקוש המקומי זינקו ב-4.9%. במילים אחרות, אמריקה איז גרייט אגיין.
עם זאת, ייתכן מאוד שהרבעון השלישי של 2026 יהווה את שיא המחזור של המשק האמריקאי. בניגוד לדעה הרווחת שלפיה כל הצמיחה מגיעה מההשקעות ב-AI, יש שני מנועים שעומדים מאחורי הצמיחה החזקה.
הראשון הוא אכן ההשקעה בנכסים קבועים (בדגש על ציוד לעיבוד מידע ותוכנה שגדלו ב-95% מתחילת 2023). השני הוא הצריכה הפרטית, שעלתה בקצב של 3.8%. צמיחה זו מפתיעה לאור סנטימנט הצרכנים הנמוך, ומה שמחזיק את הצרכן היא לא ההכנסה מעבודה (שעלתה ב-0.79% בלבד) – אלא הזינוק בשווקים הפיננסיים שיצר "אפקט עושר".
מעבר להשקעות ולצריכה הפרטית, התמונה פחות מרשימה. השינוי במלאים הוסיף לבדו 1.61 נ"א לצמיחה. מנגד, היבוא (בעיקר של ציוד AI מחו"ל) והיצוא גרעו יחד 3.3 נ"א מהצמיחה, וההשקעה למגורים המשיכה להכביד. במילים אחרות, הכלכלה צומחת מהר, אבל רק שני רכיבים מושכים את העגלה.
את הנתונים האלו אפשר לקרוא בשתי דרכים: אפשרות אחת היא שהביקוש הפרטי ייוותר חזק, מה שיותיר את האינפלציה מעל היעד, וזה מהווה סיכון בשוק האג"ח. האפשרות השנייה היא שהרבעון השלישי היווה את שיא הצמיחה.
עוד ב-
אם שוק המניות ימשיך להתנהל בעצבנות, תרומת "אפקט העושר" כנראה הגיעה לשיאה. בנוסף, הצמיחה בהשקעות ה-AI צפויה להאט בגלל הידוק בתנאי המימון. אפשרות זו אולי תאפשר לפד לעצור את תוואי העלאת הריבית, אבל היא מייצרת סיכון נוסף לשוקי המניות דרך הפעילות הכלכלית הרחבה יותר".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
