מהסקירה השבועית של עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר ב"הראל ביטוח ופיננסים, עולה כי שבוע עמוס באינדיקטורים כלכליים קריטיים עומד בפני השווקים בישראל ובעולם. מפרסום מדדי המחירים והצמיחה המקומיים ועד לנתוני התעסוקה והאינפלציה בארה"ב, המערכת הכלכלית מתמרנת בין סימני התאוששות לבין לחצים אינפלציוניים וגירעוניים גוברים.

במוקד הזירה המקומית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם בתחילת השבוע הבא שני נתוני מפתח: ביום ראשון יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, כאשר בהראל צופים עלייה של 0.4%. העלייה מיוחסת בעיקר להתייקרויות עונתיות במחירי הטיסות והנופש עקב חג הסוכות, לצד התייקרות עונתית בהלבשה והנעלה עם כניסת קולקציית החורף, ועליות במחירי המזון.

למחרת (שני) תפרסם הלמ"ס את האומדן הראשוני לצמיחה ברבעון השלישי. האינדיקטורים הראשוניים מצביעים על צמיחה חיובית, הנתמכת ברכישות הריאליות בכרטיסי אשראי ובשיעור אבטלה נמוך, אם כי הקצב צפוי להיות מתון מזה שנרשם ברבעון השני. הנעלם המרכזי בתחזית נותר היקף התרומה של הייצור בחו"ל, גורם שבנק ישראל נוטה לנטרל בהחלטותיו.

לצד זאת, הרבעון הנוכחי נפתח במגמה חיובית. נתוני אוקטובר מראים האצה ברכישות אשראי, הנובעת בחלקה מרכישות בחו"ל ובחלקה מהוצאות ביום הבחירות. מדד אמון הצרכנים עלה באוקטובר לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2021, בעיקר בזכות שיפור בציפיות.

בנוסף, נרשם מספר חריג של כמעט 80 אלף ביקורי מולדת של ישראלים - שילוב של חופשות החגים והגעה מוגברת של אזרחים להצבעה בקלפיות. סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס הצביע על יציבות בסנטימנט הכללי, לצד פערים בין התחזקות המכירות בקמעונאות לבין ענף המלונאות, שבו המאזן נותר שלילי בשל המצב הביטחוני.

במישור הפיסקלי, הגירעון החודשי בתקציב המדינה זינק באוקטובר לרמת שיא שנתית של כ-18 מיליארד שקלים, ובמבט של 12 החודשים האחרונים עלה קלות ל-3.3% מהתוצר.

הפער בצד ההוצאות מיוחס ברובו לתת-ביצוע במשרדי הממשלה האזרחיים שצפוי להיסגר עד סוף השנה, בעוד צד ההכנסות הושפע ממיעוט ימי הפעילות בחגים. בהראל מעריכים כי בהיעדר תוספות תקציביות למשרד הביטחון, הגירעון יגיע עד סוף השנה לכ-4% מהתוצר - רמה שעדיין נמוכה מהיעדים המתוכננים.

מעבר לים, המפה הפוליטית בארה"ב עברה טלטלה עם ניצחון הדמוקרטים והשגת שליטה בשני בתי הקונגרס, הישג חסר תקדים לבחירות אמצע מאז שנות השבעים, שכלל מהפכים במעוזים רפובליקאיים כמו טקסס.

מצב זה יקשה על הממשל להעביר שינויי מס והוצאות, ומעניק לדמוקרטים השפעה על מינויים עתידיים לבית המשפט העליון ולפדרל ריזרב, כשהמבחן הראשון יגיע בתחילת דצמבר סביב מימון הממשל ומניעת השבתה. בשווקים, מניות הטכנולוגיה רשמו את השבוע הגרוע ביותר שלהן מאז אפריל 2025 מחשש להאטה בהשקעות בבינה מלאכותית.

במקביל, דוח התעסוקה האמריקאי לאוקטובר הפתיע בעוצמתו עם תוספת של 165 אלף משרות חדשות - יותר מכפול מהתחזיות המוקדמות. שיעור האבטלה ירד קלות ל-4.14% תוך עלייה בשיעור ההשתתפות ובקצב עליית השכר השעתי, ומדד מנהלי הרכש לתעשייה עלה ל-55.5 נקודות.

מדד המחירים לצרכן בארה"ב צפוי לעלות ב-0.3% במדד הכללי וב-0.2% במדד הליבה, ובהראל מעריכים כי העלאת ריבית נוספת של הפד בדצמבר נותרה התרחיש המרכזי, אך הידוק תנאי המימון עשוי להפוך אותה להעלאה האחרונה במחזור.

עוד ב-

למרות המלחמה והבחירות: הבשורה של S&P לכלכלת ישראל

לכתבה המלאה

בגזרה המוניטרית הבינלאומית נרשמה שורה של החלטות ריבית בולטות: הבנק המרכזי בבריטניה העלה את הריבית ל-4.0% (העלאה ראשונה מאז 2023) לאור תחזית לאינפלציה של כ-5% באמצע השנה הבאה; בגוש האירו עלו מחירי האנרגיה והביאו את האינפלציה ל-4% (שיא של יותר משלוש שנים), מה שמותיר הסתברות גבוהה להעלאת ריבית בדצמבר; שבדיה העלתה את הריבית ל-2.0%; בנורבגיה (4.5%) ובברזיל (13.75%) נותרה הריבית ללא שינוי; ואילו מקסיקו הפתיעה בהפחתת ריבית של 0.25% לרמה של 6.25%.