מדדים ומחקרים

למרות המלחמה והבחירות: הבשורה של S&P לכלכלת ישראל

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P השלימה את בחינת מצבה הכלכלי של ישראל והותירה את הדירוג ברמה A עם תחזית יציבה, למרות הסיכונים הביטחוניים והפוליטיים. בכך הצטרפה למודי'ס ולפיץ', שגם הן נמנעו מהורדת דירוג. אלא שישראל עדיין רחוקה מהרמה שבה הייתה לפני המלחמה

עקבו אחרינו בגוגל

מערכת ice | 7/11/2026 20:02

בצאלל סמוטריץ, אמיר ירון (צילום פלאש 90/ יונתן זינדל, יחצ)

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P השלימה אתמול (שישי) את הסקירה התקופתית של דירוג האשראי של מדינת ישראל, והותירה אותו ללא שינוי ברמה A, עם תחזית יציבה. בכך מצטרפת הסוכנות לשתי חברות הדירוג הבינלאומיות הגדולות האחרות, מודי'ס ופיץ', שגם הן נמנעו לאחרונה משינוי בדירוג האשראי של ישראל.

אלא שמאחורי ההחלטה מסתתרת תמונה מורכבת יותר: מצד אחד, שלוש הסוכנויות אינן רואות בשלב זה צורך בהורדת דירוג נוספת. מצד שני, אף אחת מהן גם לא העניקה לישראל שדרוג, לאחר שהמלחמה והשלכותיה הכלכליות הובילו לפגיעה משמעותית בדירוג האשראי של המדינה.

הפעם, בניגוד לבחינות קודמות, בחרה S&P שלא לפרסם דוח מפורט. ישראל הופיעה ברשימת המדינות שהסקירה התקופתית שלהן הושלמה ללא עדכון. בסוכנות הסבירו כי כאשר הגורמים המרכזיים שעליהם מבוסס דירוג האשראי אינם משתנים באופן מהותי, לא תמיד מתפרסם דוח חדש. המשמעות היא שההערכות שהציגה הסוכנות בחודש מאי האחרון נותרו למעשה הבסיס לדירוג הנוכחי.

הכלכלה מתאוששת, אבל הסיכונים עדיין גבוהים

ערב מלחמת חרבות ברזל נהנתה ישראל מדירוג אשראי של AA-, אך באפריל 2024 הורידה אותו S&P ל-A+, ובאוקטובר אותה שנה ביצעה הורדה נוספת לרמה A. רק בנובמבר 2025, בעקבות הפסקת האש בעזה והירידה בסיכונים הביטחוניים המיידיים, שינתה הסוכנות את תחזית הדירוג משלילית ליציבה.

למרות השיפור בתחזית, הדירוג עצמו נותר נמוך בשתי דרגות מרמתו לפני המלחמה. הסיבה המרכזית לכך היא שהמשק הישראלי עדיין מתמודד עם הוצאות ביטחוניות כבדות, גירעונות תקציביים והשלכות ארוכות טווח של המצב הביטחוני.

בהערכתה ממאי 2026 צפתה S&P כי הכלכלה הישראלית תרשום צמיחה של כ-5.9% בשנת 2027, נתון המשקף ציפייה להתאוששות משמעותית בפעילות המשק. לצד זאת, הסוכנות העריכה כי הגירעון הממשלתי הרחב יגיע לכ-6% מהתוצר בשנת 2026, וכי יחס החוב הממשלתי נטו לתוצר יעמוד על כ-68% עד שנת 2029.

גם הוצאות הביטחון ממשיכות להכביד על התקציב. לפי הערכות הסוכנות, הן צפויות לעלות על 7% מהתוצר בשנת 2026 ולהישאר גבוהות גם בטווח הבינוני. מנגד, ענף ההייטק, יכולות החדשנות, יצוא השירותים ויתרות מטבע החוץ הגבוהות ממשיכים לתמוך בחוסנה הכלכלי של ישראל.

מודי'ס ופיץ' מצביעות על סיכונים נוספים

החלטת S&P מגיעה לאחר שגם מודי'ס ופיץ' בחנו את מצבה של ישראל בעקבות הבחירות האחרונות, מבלי לבצע שינוי בדירוג האשראי.

מודי'ס ממשיכה לדרג את ישראל ברמה Baa1 עם תחזית יציבה. בסוכנות מעריכים כי תוצאות הבחירות אינן צפויות להביא לשינוי מיידי במדיניות הכלכלית והביטחונית, אך מזהירים מפני סיכונים מוסדיים, ובראשם פגיעה אפשרית בעצמאות מערכת המשפט, שעלולה להשפיע על הערכת חוסנם של מוסדות המדינה.

פיץ', לעומת זאת, מותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A, בדומה ל-S&P, אך עם תחזית שלילית. הסוכנות מזהירה מפני חוסר יציבות פוליטית ומעריכה כי אישור תקציב המדינה לשנת 2027 עלול להתעכב בשל האפשרות לבחירות נוספות.

ההבדלים בין הסוכנויות ממחישים כי למרות ההימנעות מהורדת דירוג נוספת, עדיין קיימת אי-ודאות בנוגע ליכולתה של ישראל לצמצם את הגירעון, לייצב את החוב הציבורי ולהתמודד עם העלויות הכלכליות של המצב הביטחוני.

להחלטות הדירוג יש גם השלכות מעשיות. דירוג האשראי משמש משקיעים וגופים פיננסיים ברחבי העולם להערכת הסיכון הכרוך בהלוואת כספים למדינה. שינוי לרעה עלול לייקר את עלויות גיוס החוב של הממשלה, בעוד ששיפור בדירוג עשוי לתמוך בהוזלתן.

עוד ב-

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר זועם על סמוטריץ': "לא ראוי שאדבר עליו"

לכתבה המלאה

בשורה התחתונה, ישראל מסיימת את סבב הבחינות האחרון של שלוש סוכנויות הדירוג הגדולות ללא הורדה נוספת. אולם כדי לשוב לרמת הדירוג שממנה נהנתה לפני המלחמה, לא תספיק התאוששות בצמיחה בלבד. ישראל תידרש להציג גם שיפור מתמשך במצב התקציבי, ירידה בסיכונים הביטחוניים ויכולת לבלום את העלייה בחוב הציבורי.